מנהלי הפורום
פרופ' יעקב קורח: יו"ר לשעבר של החברה הישראלית לגינקולוגיה אונקולוגית. מנהל המחלקה לגינקולוגיה אונקולוגית המרכז הרפואי ע"ש שיבא תל השומר. בוגר ביה"ס לרפואה של אוניברסיטת תל אביב. השלים התמחות בגינקולוגיה ומיילדות במרכז הרפואי ע"ש שיבא בתל השומר. סיים השתלמות בת שנתיים בגינקולוגיה אונקולוגית בביה"ח "בית ישראל" בניו יורק ארה"ב. השתלם בלפרוסקופיה מתקדמת בביה"ח בקוויבק בקנדה. חבר החברה הבינלאומית לממאירות גינקולוגית, והחברה האירופאית לגינקולוגיה אונקולוגית.
פרופ' דרור מאירוב: מנהל המרכז לשימור פוריות ע"ש מוריס קאהן שיבא תל השומר. המרכז משלב ייעוץ רפואי, טיפולי שימור פוריות מתקדמים, טיפולי פוריות והפריה חוץ גופית (IVF) ומעקב ארוך שנים לקביעת פוריותן של נשים נערות וילדות חולות סרטן.
נשיא הארגון העולמי לשימור פוריות.
חבר ועדת העדכון של האגודה בנושא גינקו-אונקולוגיה.
ביצע את השתלת רקמת השחלה הראשונה בעולם בעקבותיה חולת סרטן עקרה הרתה וילדה תינוקת בריאה.
דר יקר שלום
בדצמבר 2018 .בפט סיטי הכול היה נקי חוץ מ-קליטה פתולוגית(suv13) בגוש פרירקטלי ימני באגן. מימדים 2.8*2.9 סמ.
חודש לאחר מכן ביצעתי לפרוסקופיה. והוציאו נגע זה בשלמותו.
ביצעתי גם 6 טיפולי כמו רק בחומר אחד ציספלטין למניעה.
מהלפרוסקופיה ועד חמישה חודשים לאחר סיום הכמו .המרקר היה תקין. וכרגע הוא בסביבות 21.
עקב עלייה מתונה שעדיין בנורמה .ביצעתי פט סיטי ושוב -קליטה פתולוגית (suv13.5) בגוש פרירקטלי ימני באגן שעובר האדרה בממדים של 2.8*2.3 סמ עם מרכיב ציסטי מדיאלית לו בקוטר 2.5סמ.במיקום דומה לגום שהודגם בבדיקה קודמת. בועות אוויר קטנות באספקט תחתון של הגוש.
האם תוכל בבקשה להסביר לי.איך ייתכן שבינואר 2019 .חודש לאחר הפט סיטי הנגע הוצא בשלמותו.
ועכשיו אחרי שנה וחצי בקירוב הממצאים תואמים לפיענוח הקודם. או שאני טועה? כמו כן באם תוכל להסביר לי את מה שהרדיולוג כתב באבחנה של הפט סיטי העכשווי
מודה לך וממתינה מאוד למענה
שלום לך,
כמדומני שעסקנו בנקודה זו גם בעבר. אנסה להבהיר בשנית. בניתוחי של כריתת גרורות לא תמיד ניתן לכרות שוליים מסביב לגידול ולכן לעיתים קיימת הישנות מקומית באתר בו בוצע הניתוח בעבר. מעריך שזה התרחיש גם בבדיקה זו. על הצוות יהיה להעריך האם הממצאים מצדיקים ניתוח חוזר או לחילופין שינוי טיפול ואלי לשקול טיפולים אזריים אחרים. לגבי בועיות האויר קצת קשה לתת מענה ללא הערכה שלמה של הממצאים בהדמיה.
העובדה החשובה היא שקיים סיכוי גבוה שתוכלי להיות בהפוגה נוספת וכי אין ממצאים באזורים אחרים של הגוף
שלום,
אני מטופלת בג'מזר ובקרבופלטין בעקבות חזרת המחלה.
קראתי על מחקר שמצביע על מניעת חזרת המחלה לנשים שמשתמשות במטפומין לטיפול בסכרת 2, ואשר תפקודי הכליה שלהם תקינים.
מה תוכל לומר לי על מחקר בה ? האם הוא מוכר? ידוע ?
תודה
שלום
אני חולה אונקולוגית לאחר כריתת רחם וטיפולים כימוטרפיים,עכשיו נוטלת כדורי לימפארזה. יש לי יובש חזק בנרתיק. האם משחה בשם גינומונל שהיא ללא הורמונים מסוגלת לשקם את הרירית או שנותנת רק הקלה זמנית האם אפשר להשתמש ב אובסטין/ואגיפם?
סיימתי טיפולי כימותרפיה לפני 8 חודשים. לפני שבוע החל דימום שנראה כמו מחזור למשך כשישה ימים.
האם זה מחזור?
אני בת 40
סיכום לפט סיטי האחרון; קליטה פתולוגית בגוש אגני מימין .
פרט לכך ללא קליטה פתולוגית של fdg
אינני חושב שיש צורך לבצע ביופסיה חוזרת. היתרון של ניראפאריב, במידה ופעיל במחלתה של אמא, הוא בהארכת משך ההפוגה ללא התקדמות מחלה. כלומר, אם מדובר במחלה המגיבה לטיפול זה, המצב אמור להישאר יציב וללא התקדמות פרק זמן ארוך יותר מאשר ללא התרופה. כמובן שמשך זמן זה איננו ידוע. בקרב החולות קיימת שונות רבה באורך ההפוגה בסיום הטיפול בקו הראשון. יש נשים, מיעוט החולות שנהנות מהפוגה מוחלטת ללא הישנות, היתר תאלצנה להתמודד עם התקדמות מחלה בשלב כלשהו במהלך חייהן. התקדמות מחלה זו עלולה להופיע תוך פרק זמן קצר או שנים לאחר סיום הטיפול. אין דרך לנבא זאת. תכנית המעקב והטיפול המומלצת לכם נראית הגיונית
הנקודות שאת מעלה אכן נכונות.
בשלב זה אין מחקרים נוספים המתחילים כטיפול אחזקה לאחר סיום טיפול. 2 המחקרים האחרים מגייסים את המטופלות בעת האבחנה.
קיים קושי לדעת באם הממצאים המתוארים הינן גרורה. בעבר הרחוק היינו מבצעים ניתוח חוזר בסיום הטיפול על מנת לוודא שאכן הבטן נקייה מגידול, גם לאחר סיטי שהיה תקין. במידה והיה נמצא מימצא כזה היינו כורתים אותו ואף מוסיפים תוספת טיפול. גישה זו למרות האקטיביות שלה, לא האריכה את חיי החולות ולא שפרה את משך ההפוגה, ולכן נזנחה. הנתונים מאותם ימים מצביעים על כך כי גם בנוכחות בדיקת הדמיה תקינה לחלוטין ניתן למצוא מחלה מיקורסקופית או מחלה הנראית לעין ב 50% מהחולות.
למעכבי פארפ יש אכן גם יכולת להיות אקטיבים בטיפול בגידול ולא רק כטיפול אחזקה. כפי שציינת בתבונה רבה, קשה לדעת האם תוספת הטיפול ללא מידע מולקולרי תומך שווה כעת את הרעילות הכרוכה בטיפול.
אינני חושב שבשלב זה יהיה נכון לבצע ביופסיה נוספת.