פורום סרטן השד

שלום רב,
לאמי בת 62 יש סרטן שד בצינורית חלב גודל כ- 7 מ"מ. למעשה הגוש לא מורגש במישוש ונראה רק באולטרא סאונד. (בממוגרפיה ביקשו רק מעקב). לאחר דיקור וביופסיית אקדח היא אובחנה כחולת סרטן רמה 2. שאלותיי הן  האם גוש קטן רמה 2 כבר שלח גרורות לבלוטות הלימפה ? האם יכול להיות שהערכת גודל גוש תשתנה ברגע שיוצא מן הגוף (כבר חודשיים בבירור) ? הניתוח נקבע לעוד חודש האם זה לא מאוחר מידי (זה יהיה כבר 3 חודשים מאז הגילוי) ? האם כל כימותרפיה גורמת לנשירת שיער ועוד ? האם כל צילומי הריאות וההקרנות לא יגרמו להיווצרותם של תאים סרטניים בהמשך ? (הרי הקרינה גם גורמת לסרטן ולהוסיף כל כך הרבה צילומי רנגן ) מחכה לתשובותייך

נדמה לי שכבר עניתי לשאלה כזו בפורום אחר אבל אחזור על דברי בקצרה:
לא ברור לי למה הכוונה רמה 2:
יש grade  שמדבר על דרגת הממאירות - יש 3 ו 2 הוא האמצעי שבהם
ויש stage - שלב המחלה, שתלוי בגודל הגידול ועורבות בלוטות, stage 2 בגידול של 7 מ"מ פירושו מעורבות של בלוטות,
והתשובה היא שכן - יכולה להיות מעורבות בלוטות בגידול של 7 מ"מ, אבל זה לא שכיח.
3 חודשים זה די הרבה זמן לחכות לניתוח מרגע האבחנה, אנחנו בדרך כלל משתדלים לנתח תוך כחודש.
רוב הטיפולים הכימוטרפיים המשמשים לטיפול בסרטן השד גורמים לנשירת שיער, אבל לא כולם.
בצילומי ריאה כמות הקרינה היא זעירה, וטיפול קרינתי הוא בכמויות קרינה גבוהות, בכל מקרה - הסיכון הוא להתפתחות סרטן משני להקרנות הוא מזערי.
בברכה,
דר' תניר אלוייס

שלום רב,

אמי בת 65 נמצא לה גוש בגודל של 1 ס"מ.
עברה דיקור וביופסיה נמצא infiltrating ducal carsinoma grade 2

מה התשובה אומרת, נשמח לתשובתך המהירה.

הילה

הילה שלום רב,
התשובה אומרת שלאמך גידול סרטני פולשני מהסוג השכיח ביותר בשד. העובדה שה-grade הוא 2 מצביעה שאינו אלים במיוחד (דרגת האלימות מדורגת מ-1 עד 3). בסה"כ מהנתונים שבידיכם עד כה נראה שסיכוייה של אמך להחלים ממחלה זו גבוהים כיוון שהיא בגיל מבוגר, קוטר הגידול קטן ודרגת האלימות אינה גבוהה. עדיין חסרים פרטים כדי להשלים את התמונה וכדי לקבוע את הגישה הטיפולית המיטבית (כגון קולטנים להורמוני המין היש מעורבות של בלוטות בית השחי וכו').
השלב הבא צריך להיות ניתוח להסרת הגידול ולדיגום בלוטות בית השחי. לצורך זה יש לפנות למנתח המתמחה בניתוחי שד.
בהצלחה ורפואה שלמה
דר' הדסה גולדברג

שלום, אני בת 50 . לפני שמונה  שנים הייתי עם סרטן השד הר 2 חיובי. הטיפולים: כימוטרפיה, הרצפטין, וארימדקס .לפני חודש ושבוע בבדיקת ממוגרפיה התגלתה בלוטה נגועה .  הממצא נחשף גם בפט.. רק  mri ציין חשד (בנוסף לבלוטה ) ל- 2 אזורים בשד שמאל . מאז הגילוי עבר חודש ושבוע ואני תחת ביופסיות. קודם לבלוטה ועכשיו לשד באולטרה סאונד. אולי האולטרה סאונד לא יגלה ואז אני אמורה להמתיו לביופסיה תחת אמ אר אי.  בבלוטה התגלו תאים סרטניים, טריפל נגטיב.  סרטן שונה ממה שחוויתי לפני שמונה שנים. רק עכשיו נשלחתי לבדיקה גנטית. בקשתי מהכירורג ומהאונקולוגית כריתה מלאה של השדיים .
לדבריהם אין צורך קודם אעבור טיפול של טקסור +          . ואחרי הטיפול הכימי ניתוח. מדוע לא לכרות כעת את זוג השדיים ולהוציא את הבלוטה.. שאלתי את הרופאים ואני מודה עדיין לא הבנתי.
האם הזמן שעובר בבדיקות הביופסיה לא מסוכן? האם יתכן שהבלוטה עם סרטן טריפל נגטיב אולם בשד יהיה רצפטורים אחרים?
ואם יודעים את ממצאי הבלוטה למה מעכבים את הטיפול הכימי
תודה לכם 

שלום אדווה,
את מתארת מקרה יחסית לא פשוט, וקשה לתת חוות דעת מסודרת רק על סמך תיאור, אבל באופן כללי בהיעדר מחלה מוכחת בשד, כריתה של שני השדיים לא תתרום לטיפול דבר, ואין בה כל תועלת.
לגבי סדר הטיפול בבלוטה הנגועה - קודם ניתוח או קודם כימוטרפיה - אין כנראה הבדל מבחינת היעילות לטווח ארוך, וההחלטה תלויה במצב המקומי - גדול הבלוטה וכו'.
העובדה שהגידול הקודם היה חיובי ל HER2 והנוכחי לא -  לא בהכרח אומרת שזה גידול חדש, יכול להיות לפחות תיאורטית שזה הגידול הקודם שעבר שינוי, או שרק התאים שאינם מבטאים HER2 שרדו הודות לטיפול בהרצפטין.
אין ממש דרך לדעת בודאות, אבל זה לא מאוד חשוב לקבלת החלטות טיפטליות.
ונקודה אחרונה - הגידולים שהם טריפל נגטיב בסה"כ רגישים מאוד לכימוטרפיה.
אני מניחה שכל השיקולים האלה ואחרים עמדו לנגד עיני הרופאים המטפלים בך כאשר החליטו להמליץ קודם על כימוטרפיה.
מבחינת משך הזמן עד להתחלת הטיפול - עדיף בד"כ לסיים את הבירור אם אפשר, כדי שתתקבל התמונה המלאה וההחלטות הטיפוליות הנכונות, ועוד שבוע או שבועיים לכאן או לכאן לא משנים הרבה, אבל 5 שבועות בהחלט נשמע כמו זמן סביר לקבלת החלטות והתחלת טיפול.
בברכה,
דר' תניר אלוייס

נושא מורכב ומקווה שתאותי לענות בהרחבה תודה. כתבתי לך על בלוטה נגועה תחת בית שחי ובאמ אר אי חשד ל - 2 אזורים.
התחלתי בטיפולים טקסוטר וקרבופלטין . לאחר הטיפול הראשון הייתי אמורה לבצע ביופסית תחת אמ אר אי ואז בבדיקה לאיתור המקומות הנגועים לא מצאו דבר. הן חיפשו רק את האזורים בשד לא הסתכלו על הבלוטה.
בתחילת הדרך, נאמר לי ע"י רופאים שאם השד נקי אפשר לעשות ניתוח לבלוטה
ולראות במה מדובר - ואז להחליט. האם בעקבות הממצאים כעת יש מקום לשיקול טיפולי אחר , התייחסות אחרת. ועוד נקודה. לפני עשר שנים היה לי סרטן שד בימין עם הר2 חיובי ורצפטורים חיוביים להורמוניעם .. הסרטן כעת בצד שמאל לפי הביופיסה של הבלוטה הוא שונה לגמרי הר2 שלישי וטריפל נגטיב כלומר סרטן אחר. אולי יכול להיות טעות בביופסיה וההר 2 כן חיובי . זה נשמע הזוי אבל משהו אצלי אומר שהדברים לא מדוייקים.
נא הצעתך בנושא

אמי בת 69 משותקת בחלק שמאלי בגופה עקב CVA לפני 9 שנים. כעת עברה סידרת טיפולי כרימותרפיה ומועמדת לניתוח שד עם בלוטות לימפה. לא היו גרורות לפני הטיפולים רק 2 בלוטות בבית השחי נגועות. בממוגרפיה לאחר כימותרפיה - הכול נעלם. היא פוחדת מאוד לעבור את הניתוח ולכן לא רוצה . או רוצה לדחות עד שתיהי חזקה יותר בריאותית. הטיפולים היו קשים מאוד עבורה הספירה שלה היתה תמיד ב- 0 לאחר כל טיפול.מה סיכון לחזרה של הסרטן במידה ולא נעשה ניתוח? או כמה זמן אפשר לחכות ?תודה.1

שלום אנה,
בעיקרון הטיפול המיטבי בסרטן השד כולל שילוב של כימוטרפיה, ניתוח, לעיתים גם הקרנות וטיפולים הורמונליים וביולוגיים על פי סוג הגידול.
גם אחרי תגובה מצויינת לכימוטרפיה יש סיכון גדול שהגידול יחזור בעתיד - הרי מספיק שנשאר תא אחד חי כדי שהגידול יתפתח מחדש, ולכן חשוב הניתוח.
צריך להדגיש שלא מדובר בניתוח קשה - בסה"כ זה ניתוח שטחי של כריתת שד ובלוטות, אין פתיחה של חללי גוף כמו חזה או בטן, וההתאוששות מהניתוח בד"כ אינה קשה.
עם זאת, אצל נשים בסיכון ניתוחי מוגבר - אפשר לשקול לדלג על הניתוח ולעבור ישר להקרנות, אבל יש בזה לקיחה של סיכון מחושב מבחינת הסיכון לחזרה של הגידול.
החלטה פרטנית כזאת צריכה להילקח בשיתוף עם האונקולוג המטפל, הכירורג, המרדים ורופא המשפחה.
בברכה,
דר' תניר אלוייס

אפרת שלום רב,
נראה לי שהשאלה אינה ההשואה בין שתי התרופות האלו. שתיהן אכן עשויות להיות יעילות. העניין הוא שבמחלה גרורתית המהלך הוא בדיוק כפי שאת מתארת: ניתן טיפול מסוים שמביא לנסיגת המחלה, לעתים אף להעלמות מלאה אך בשלב כלשהו המחלה שבה ומתפרצת ואז ניתן טיפול אחר כדי להשיג שוב הפוגה שגם היא זמנית. באופן זה אנחנו מרויחים זמן ולכן רצוי להפיק מכול טיפול שניתן את המקסימום. כיוון שאת מתארת שאמך הגיבה לדוקסיל, כדאי היה להמשיך עם תרופה זו עד להשגת אפקט מקסימלי. אך אם אין באפשרותכם להשיג את התרופה, הרי שבלית ברירה יש למצוא חלופה. צריך גם לבחון האומנם דרוש עתה טיפול כיוון שעליית המרקרים בלבד, ללא עדות ברורה להחמרת המחלה, אינה בהכרח סיבה לטיפול.
בהצלחה,
דר' הדסה גולדברג

שלום רב,
ראשית אתחיל ואומר שאני פרנואידית מלידה ונורא לחוצה
אני בת 28 אמא ל-2 לפני 3 ימים התחיל קצת כאב בשד השמאלי בצד לא מציק
ולא טורדני בבוקר השד נפוח וכשאני שוכבת רך למגע עשיתי בדיקה ידנית ללא גושים אין לי סיפטומים מיוחדים יש תחושה כמו גודש בבוקר חשוב לומר שאני
לא מניקה הלידה האחרונה שלי לפני שנה ו-8 חודשיםממה זה יכול לנבוע?
אני נוטלת גלולות באופן קבוע בבקשה תרגיעו אותי כי אני כבר ממש בלחץ!!!

טלי שלום,
לבקשתך, אנסה להרגיע אותך: כאב בשד אינו סימן לממאירות!!! הרבה יותר סביר שהכאב קשור בגורמים הורמונלייםכמו למשל נטילת הגלולות. הייתי מציעה להמתין מספר ימים שבמהלכם יש להניח שהכאב יחלוף. אם לא יחלוף - כדאי לפנות לכירורג לבדיקה רק כדי להיות על הצד הבטוח.
בברכה,
דר' הדסה גולדברג

שלום רב,
מובן שאין אפשרות לתת הפורום כזה ייעוץ פרטני על סמך ציטוט של תשובה של צילום, ולקבלת חוות דעת פורמלית כדאי לגשת לרופא להתייעצות עם הצילומים.
עוד כדאי להשוות את הצילומים לצילומים קודמים, אם בוצעו.
בעיקרון אם הממצא לא חשוד אין צורך לבצע ביופסיה, וכאשר ממליצים על מעקב במצב כזה זה בד"כ ליתר בטחון.
לגבי האפשרות של ביצוע ביופסיה - זה תלוי גם במיקום הממצאים ועד כמה קל יהיה לדגום אותם בביופסיה.
בברכה,
דר' תניר אלוייס