פורום סרטן השד

נשים יקרות, אנו, סטודנטיות מאוניברסיטת חיפה, החוג לסיעוד, עושות בימים אלו מחקר על פוריות והריון בנשים הסובלות מסרטן שד גנטי. אנו בודקות את פרופיל היעוץ שניתן לכן ע"י האונקלוג לפני תחילת הטיפול. המחקר כולל מענה על שאלון קצר שנשלח אליכן במייל.נשמח אם תואילו בטובכן לשתף איתנו פעולה במטרה לשפר את היעוץ בעתיד.ניתן ליצור איתנו קשר להסברים נוספים במייל:

yana.p@hotmail.com

machluli86@gmail.com

 בתודה מראש,מיכל ויאנה.

שלום, אני בת 43 וללא רקע משפחתי של סרטן ואני בדרך כלל בריאה ולא מעשנת . לפני כשנה גיליתי גוש בשד שמאל שלאחר ביופסיה התגלה כפיברואדנומה . לאחר מעקב הוחלט להסירה בניתוח  כי היא גדלה . עברתי ניתוח לפני כחודש ואכן התברר שזו פיברואדנומה בגודל של כ 3 ס"מ . לפני כשנתיים התקנתי התקן למניעת הריון מסוג מירנה .  הרופא בהדמיה אמר  לי שיתכן שהגוש נוצר או הואץ בעקבות ההורמונים של המירנה  ,אם כי לא בהכרח . שאלתי היא: האם קיימים מחקרים שמראים קשר בין מירנה לפיברואדנומות ? האם יש קשר בין מירנה לבין סרטן השד ? האם כדאי לי להחליף את ההתקן כדי למנוע הופעת פיברואדנומות נוספות , או חלילה סרטן ?  אודה על תשובתכם   , מרים

שלום מירי,
לא הוכח קשר ישיר בין פיברואדנומות לגלולות אן להורמונים המופרשים ממירנה (שבתיאוריה, לפחות, אמורים להשאר ברחם בלבד ולא לעבור לשאר הגוף).
יש נשים שנשבעות שהפיברואדנומה גדלה או קטנה כאשר הפסיקו או התחילו גלולות, אבל זה כנראה בגלל שהרבה פיברואדנומות קטנות או גדלות עם הזמן.
לא הוכח כל קשר בין מירנה לסרטן השד, שוב - לא אמורה להיות עלייה משמעותית ברמות ההורמונים מחוץ לרחם, כך שפיברואדנומות או סרטן שד אינם סיבה להוצאת המירנה עם אין איתה בעיות אחרות.
בברכה,
דר' תניר אלוייס

שלום לכולם,
אני בת 34, נשאית BRCA1 , עוברת כרגע טיפולים כימותקפייםץ סיימתי AC כל שבועיים והתחלתי טיפול ראשון מתוך 4 של טקסוטר.
במהלך הטיפולים יצאו לי טחורים שמטיפול לטיפול נהיים יותר ויותר גרועים, יש לי משחה ואבקה לשתייה אבל כלום לא עוזר. כמה שזה נשמע שולי - זה שובר אותי. הטיפולים מאוד קשים לי, אןשפזתי פעמיים, קיבלתי 7 מנות דם סך הכל וחליתי בשפעת החזירים. הקש ששובר את גב הגמל זה הטחורים.
האם יש למישהו עיצה? טיפ? טיפול סבתא?
בבקשה עזרו לי. תודה

לי שלום,
האם הטחורים נובעים מעצירות? במידה וכן, חשוב ליטול מרככי צואה כדי שלא לגרום לפגיעה חוזרת באזור פי הטבעת בכל פעם שיש יציאה. במידה וזו אינה הסיבה, כדאי לפנות לכירורג המתמחה בתחום זה ובמידת הצורך ניתן לקשור את הטחורים ולהקל על הסבל המיותר.
בהצלחה
דר' הדסה גולדברג

תודה,
הטחורים לא נובעים מעצירות, הם התחילו לפני כחודש והם לא עוברים.
האונקולוג שלי אמר שמכיוון שאני כרגע בטיפולים כימותרפיים אין מה לעשות וצריך לחכות עד שהם יסתיימו לפני שקושרים/מנתחים שם. הוא אמר שבגלל הכימותרפיה אני לא מחלימה וזה לא עובר. במיוחד שערכי הדם שלי כל כך נמוכים: טסיות הדם נעים בין 15 ל-50 וההמוגלובין בין 4 ל-6. לכן קיבלתי עירויי דם.
אני רוצה לדעת אם אני יכולה לעשות משהו כרגע, במשך הטיפולים.
יש לך הצעות?
תודה

גלי שלום,
הסבל שאת מתארת ותופעות הלוואי הקשות כל כך לא נראים לי סבירים ואני הייתי שוקלת החלפת הטיפול ואפילו עצירתו כדי לאזן אותך מבחינת הסימפטומים. אולי כדאי לך לדון עם האונקולוג המטפל בך על אפשרות לעבור לטקסול שגורם פחות רעילות ללשד העצם. ברגע שספירות הדם שלך יהיו תקינות, ניתן יהיה לטפל בטחורים גם במהלך הטיפול הכימותרפי. אני מציעה שתשוחחי על כך עם האונקולוג ותבהירי לו עד כמה את סובלת. לצערי, אין לי פתרונות קסם לבעית הטחורים מלבד קשירתם.
בהצלחה
דר' הדסה גולדברג

תודה,
אני יודעת שאני מגיבה לטיפול יותר גרוע מהממוצע, לכן אני במעקב שבועי. אבל לא ידעתי שזה כל כך יוצא דופן.
לאחר כל טיפול של הAC מלבד הראשון קיבלתי עירויי דם. ועכשיו עם הטקסוטר מכיוון שזה כל שלושה שבועות האונקולוג ממתין לראות איך הגוף שלי מתאושש. שבוע שעבר ההמוגלובין היה 5.5 והטסיות 45, השבוע עדיין לא נבדקתי ושבוע הבא הטיפול. אז יש לי זמן להתאושש. בעיקרון אני לא מקבלת טיפול אם הטסיות מתחת ל50 וההמוגלובין מתחת ל6. האם זה נשמע לך סביר?
תודה

גלי שלום,
לאור הרעילות הניכרת מאד ללשד העצם, אני הייתי מחליפה לטקסול שגורם פחות לפגיעה בכדוריות הדם ויעילותו זהה לזו של טקסוטר. עצם הירידה של ההמוגלובין והטסיות לרמות כל כך נמוכות מהווה סיבה טובה להחלפה, מה עוד שזה מונע את פתרון בעיית הטחורים - דבר שמחזק את הצורך בחשיבה מחודשת לגבי המשךהטיפול.
בברכה,
דר' הדסה גולדברג

לשואלת שלום,
לפי דבריך בדיקת ה-FISH חיובית, כלומר הגידול שהוצא מהשד מבטא את הקולטן (רצפטור) HER-2 בעודף. ההרספטין הינו חיסון נגד אותו קולטן ונמצא שהוא יעיל ומפחית את הסיכון לחזרת המחלה, רק כאשר יש ביטוי יתר של קולטן זה. הוספת ההרספטין לטיפול תשפר את הסיכויים שלך להבריא ממחלתך ולכן חשוב מאד שתקבלי טיפול זה. יש לציין כי להרספטין אין בכלל תופעות לוואי כך שאין לך סיבה לחשוש ממנו. הדבר היחיד שדווח על הרספטין - שהוא מעלה באחוזים בודדים את הסיכון לרעילות ללב אך זה קורה בד'רך כלל בנשים מבוגרות יותר עם בעיות לב קודמות.
בהצלחה ורפואה שלמה
דר' הדסה גולדברג

ד"ר הדסה שלום !!!
תודה על אינפורמציה.

המון בריאות לכולם

נותחתי בחודש אוקטובר,לפני כחדשיים,למפקטומי,DCIS.הוצא חלק מהשד עם גבולות נקיים,והוצאה בלוטת זקיף נקיה.לא היתה פריצה החוצה מן הצינורות למעט פריצה מיקרוסקופית שנאמר לי שהיא זניחה.
אני מועמדת ל 33 הקרנות.
השאלה היא: האם זה לא מיותר?(בהתחשב בעובדה שזה DCIS)

אילה שלום,
גם ב-DCIS יש צורך בהקרנות כדי להבטיח שהתהליך לא ימזור בשד, כיוון שאם יש חזרה - בכחמישים אחוז מהמקרים היא מופיעה כבר כתהליך פולשני. יש כמובן להדגיש שעם טיפול מקומי מלא, סיכויי ההחלמה הם כ-98%.
בהצלחה
דר' הדסה גולדברג

תודה לך על ההתיחסות המהירה....

שלום
חליתי בסרטן שד. עברתי נתוח ואני מחכה  לתשובות מארה"ב.
לפני גילוי הגידול הייתי במעקב אצל רופאת נשים, היא קראה לי לבקורת כל חצי שנה, טענה כי רירית הרחם שלי מורחבת ללא הפרשות מיוחדות.
האם בבית החולים יתיחסו לכך עם קבלת הטיפולים או עלי לפנות לרופאת הנשים שלי להמשך מעקב.?
יש לציין כי הגידול הוסר ללא גרורות בבלוטות הזקיף. כל הבדיקות הנלוות תקינות. אני בת 62.  אני חוששת מהטיפול ההורמונלי. האם הוא ישפיע על מצב רירית הרחם?
בתודה מראש

תור

שלום, אני כרגע לפני טיפול כימותרפי, כאשר יש 2 מפרטים שהוצעו לי כמתאימים: ACTH לעומת TCH
פרטים על המחלה:
בת 33, התגלה בהריון, בוצע למפקטומי
גודל 3ממ - 7ממ (אין ודאות לגבי הגודל)
ER חיובי PR חיובי HER2 +3
בלוטות נקיות

קבלנו המלצות סותרות כאשר TCH לא נמצא בסל עבורי והבנתי שלא ינתן לי בבית חולים בו אני מטופלת כרגע
גם אחרי כל מה שקראתי (TCH מוריד את הסיכוי לפגיעה לבבית של האנדרימצין והבדלים מסויימים בתופעות לואי מול שנות מחקר והידע שיש) לא מצליחה להגיע להחלטה ולבחור כשהמטרה היא כמובן ריפוי מלא

השאלה היא כמובן מה לבחור?
ובמידה ואבחר TCH איפה אוכל לקבל?

תודה

רונהלי שלום רב,
ראשית, אני מתנצלת על האיחור בתגובה, לא היתה לי נגישות לאינטרנט עד כה. בכנס בו אני משתתפת הוצג אתמול עדכון של העבודה עליה מתבססת התשלובת  TCH ואף כי תשלובת זו טובה מתשלובת ללא הרספטין, נראה שהוספת אדריאמיצין נתנה יתרון נוסף, אומנם קטן, לעומת TCH. נראה לי שכיוון שאת צעירה והסיכון לפתח סיבוכים לבביים מהטיפול אצלך קטן ביותר, הייתי מציעה ללכת על ACTH. לא ציינת אומנם מה קורה לגבי ההריון, אך אם שמרת על העובר, תשלובת זו תאפשר להרחיק את מתן ההרספטין והטקסן לשלב מאוחר - יתכן אפילו לאחר הלידה, וגם זה עשוי להיות שיקול בבחירת הטיפול.
בהצלחה בטיפול ורפואה שלמה,
דר' הדסה גולדברג

שלום רב,
אני בת 23 וזו כבר פעם שנייה שאני מרגישה שיש לי גוש בשד,חשוב לציין שזה לא ממש בשד אלא יותר לכיוון בית השחי,כלומר יותר למעלה ויותר בצד החזה, פעם ראשונה שהרגשתי היה לפני ווסת ולאחר מכן זה עבר ועכשיו שוב הרגשתי, השד טיפה יותר גדול מהשד השני אבל הוא באופן קבוע יותר גדול מהשני, אני חושבת שהווסת תגיע ביומים הקרובים(היא לא סדירה בעקבות הפסקת גלולות ושחלות פוליציסטיות) אבל בכל אופן אני ממש ממש מפחדת,אין לי סיפור משפחתי של סרטן שד אבל לצערי לא חסר סרטן במשפחה בכל אופן אשמח לשמוע כמו מה זה נשמע....
תודה מראש

שלום לך,
בגילך ועם סיפור של גוש שמופיע ונעלם וקשור למחזור - הסבירות שמדובר בסרטן שד נמוכה ביותר, אבל בכל מקרה של ממצא לא ברור יש לפנות להיבדק אצל רופא.
בברכה,
דר' תניר אלוייס

שלום רב

בניתוח שעברתי בקיץ הוצא גוש מהשד בגודל 1.5 ס"מ שלא היה צריך לנקות מסביב , ושהרצפטורים שלו ענו לאסטרוגן , כמו כן הומאו 2 בלוטות שקשורות לאזור הגוש , אחת נקיה לחלוטין והשניה היה גידול של 0.9 ממ , אבל בבדיקת
אונקוטייפ הגידול הקטן הזה שינה את סוג הטיפול במקום הקרנות בלבד , אני עוברת כימוטרפיה , סיימתי 4 טיפולים עם AC  ו אמשיך עם 4 טיפולים בטקסול, אחר כך 33 הקרנות ו 7 שנים הורמונים.
לאחר הניתוח הכירורג התיעץ עם האונקולוג האם לנתח שוב ולהוציא את כל הבלוטות , אבל האונקולוג החליט שאין סיבה לנתח שוב.
הפחד שלי שיש אפשרות שיש עוד גידולים בשאר הבלוטות , איך ניתן לדעת ומה ניתן לעשות ? האונקולוגית טוענת שבהקרנות יקחו מרווח יותר גבוה ואז גם הבלוטות שנשארו יטופלו בהקרנות , האם זה נכון? והאם זה מספיק .

תודה מראש
ג'ינה

שלום ג'ינה,
בהסתייגות שאי אפשר לתת בפורום כזה ייעוץ פרטני, המקובל בעיקרון הוא כן לנתח להוציא בלוטות אם בלוטת הזקיף נגועה, ולא להסתמך רק על הקרנות.
אחרי כימוטרפיה אי אפשר יהיה לדעת אם היו בלוטות נוספות נגועות, וכמובן שההחלטה היא כל מקרה לגופו.
קיים נומוגרם שיכול לתת הערכה לגבי הסבירות של מעורבות בלוטות נוספות - אפשר לבקש מהכירורג או האונקולוג לבדוק מה הסבירות באחוזים ולבסס את ההחלטה גם על הנתון הזה.
בברכה,
דר' תניר אלוייס