שלום רב
1. אם היית צריך/ה למנות את "הדיברות" למניעת סרטן, מהם היו?
2. למה בישראל לא מוצעות בדיקות נוספות לגילוי מוקדם לאוכלוסיה כלל ית מלבד סרטן השד וסרטן המעי? אולי יש עוד ואני לא יודע אשמח לפירוט כולל לאילו גילאים כל סקר.
תודה ובריאות שלמה
בבריאות הציבור אנו מגדירים "מניעה ראשונית" ככזאת שבאה למנוע התפתחות מחלות באנשים בריאים, ו"מניעה שניונית" ככזאת שמאפשרת גילוי מוקדם במי שכבר חולים במחלה, וטיפול ישיר למטרת ריפוי. "מניעה שלישונית" מכוונת למזעור סיבוכים ומגבלות במי שכבר חלו.
לגבי סרטן הגישה תהיה זהה. הדיברות בראש ובראשונה יתייחסו למניעה ראשונית, כלומר - תזונה בריאה (כיום מומלצת התזונה הים תיכונית שבסיסה העיקרי צמחוני), פעילות גופנית על פי ההמלצות, אי עישון (ולמעשנים - גמילה מעישון), צריכת אלכוהול במתינות (אם בכלל), חשיפה מבוקרת לשמש, הגנה נאותה במידה ויש חשיפות תעסוקתיות מסכנות וכן הלאה.
בשלב הבא מומלץ לבצע בדיקות לגילוי מוקדם בכפוף להמלצות. למשל, בדיקת דם סמוי בצואה לאנשים בסיכון ממוצע לסרטן המעי הגס והחלחולת אחת לשנה מגיל 50 עד 74; דיקת ממוגרפיה בנשים בסיכון ממוצע לסרטן השד בכל שנתיים מגיל 50 עד 74; בדיקת פאפ לגילוי מוקדם של סרטן צוואר הרחם בנשים בכל שלוש שנים מגיל 35 עד 54. מאחר והבדיקות לגילוי מוקדם לא חפות מטעויות (אי גילוי מחלה כאשר היא קיימת או תוצאה חיובית באנשים בריאים לחלוטין) ולבירור השגיאות יש מחיר אישי, חברתי ולאומי, ביצוע הבדיקות מוגדר לקבוצות באוכלוסייה שבהן יחס התועלת לנזק שנגרם הוא המקסימלי. ובנוסף, לסוגי סרטן רבים אין בדיקה יעילה שמאפשרת גילוי מוקדם (כך למשל בדיקת PSA לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית כבר לא מומלצת לביצוע רוטיני).
על מנת להציע לך את הבדיקות הרלבנטיות עבורך בהתאמה לרקע האישי והמשפחתי שלך, רצוי לפנות לרופא המשפחה.
בברכה
ליטל קינן
האם יש תקינה לגבי גילוי מוקדם של סרטן ריאות לאוכלוסיה כללית,
או אולי לאוכלוסיה בסיכון? אנא תפרטי אם כן מהם התנאים לבצע אותה ומהי אותה אוכלסיה בסיכון.
אם אין תקינה כזו האם את ממליצה לבצע בדיקות פרטיות לגילוי מוקדם?
תודה
מה הכוונה ב"תקינה"? האם הכוונה היא שבדיקת הסינון נכללת בתכנית לאומית לגילוי מוקדם? אם זאת הכוונה, אז כרגע אין תכנית כזאת בישראל.
בארצות הברית יש המלצה להפעיל גילוי מוקדם לסרטן הריאה בקרב מעשנים כבדים (עם לפחות שלושים שנות קופסה, דהיינו, שעישנו לפחות קופסה ליום במשך שלושים שנה או שווה ערך לזה, כמו שתי קופסאות ליום במשך 15 שנה). ההמלצה מתבססת על ממצאים מניסוי קליני שהוכיח הפחתה בשיעורי התמותה הכלליים וגם בשיעורי התמותה מסרטן הריאה בקרב מי שעברו את הבדיקה. חשוב לציין שבפועל מבצעים את הבדיקה רק מיעוט ממי שנועדה להם.
הבעיה היא שמחקרים אחרים מאירופה לא הוכיחו תועלת דומה, ושכמות התוצאות החיוביות הכוזבות (false positive) גדולה מאוד וגורמת לבדיקות מיותרות (כולל סיבוכים) באנשים שאינם חולים כלל. בנוסף, שיעורי המחלה שונים בין ארה"ב לישראל (גבוהים יותר בארה"ב) ולכן הצפי לתועלת בישראל שונה (פחות).
לאור כל אלה לא הוכנסה הבדיקה כבדיקת סינון לאומית בישראל. וועדה שהתכנסה לצורך העניין הציעה לערוך פיילוט (ניסוי מבוקר שיבדוק את היכולת והתועלת בישראל), מה שעדיין לא קרה. עם זאת, בפועל יש מחלקות בישראל שמעורבות בביצוע בדיקות מסוג זה (למשל הדסה עין כרם). חשוב מאוד שלבודקים תהיה מיומנות רבה בביצוע ובפענוח הבדיקה בכדי שאכן תמלא את ייעודה.
השאלה לגבי ביצוע הבדיקה באופן פרטי צריכה בעצם להיות נדונה בין המעוניינים לבצע זאת לבין הרופא/ה שלהם כי יש משמעות לגורמי סיכון נוספים ולהבנה מלאה של יכולות הבדיקה כמו גם חסרונותיה. לכן אני ממליצה על התייעצות עם הרופא המטפל.
מהו התקן לגילוי מוקדם של סרטן באוכלוסיה הכללית. אנא תפרטי
אלו בדיקות זכאית האוכלוסיה לקבל לצורך גילוי מוקדם ומהם התנאים לקבל. אילו בדיקות שלא נכללות בסל של הקופות חולים את ממליצה לעשות באופן עצמאיי ובאילו גילאיים.
איפה ישראל ממוקמת בכמות הבדיקות שמוצעות לאוכלסיה הכללית לצורך גיחוי מוקדם ביחס למדינות המתקדמות בעולם?
תודה רבה
שלום moria12
אני מבינה שהשותף לא מעשן בתוך החדר, ולכן כבר טוב לדעת שאינך נחשפת לעישון כפוי (עישון "מיד שנייה"), שהוכח ללא כל עוררין כמזיק לבריאות ממש כמו עישון פעיל.
היום נכנס למילון מושג חדש - "עישון מיד שלישית", שמתייחס לשיירים מיקרוסקופיים של עשן סיגריות שנותרים על משטחים ואריגים בחדר שעישנו בו, גם אחרי שהמעשנים הפעילים כבר אינם בו. המחשבה היא, ששיירי החומרים הללו עלולים לעבור ריאקציה עם חלקיקים באוויר ובסביבה בתנאים מסוימים ואולי להפוך לחומרים מזיקים. מאחר והקונספט הזה די חדש, לא ברור לחלוטין מה נזקי הבריאות הצפויים מחשיפה כזאת כי אין עדיין מחקרים רציניים בתחום.
מה שאת מתארת לא בדיוק עונה להגדרה של עישון מיד שלישית כי אין עישון פעיל בחדר עצמו. השותף המעשן, מעשן בחוץ, ולכן גם אם יש שיירי טבק, הם נדבקים לבגדים שלו ולא למשטחים במשרד שלא נחשפים לעשן כלל. מאחר ועצם ההדבקות של שיירים אלה בבגדים עדיין אינו מסכן כשלעצמו (וכפי שאמרתי, המחשבה היא שמדובר בשורה של תהליכים כימיים שקורים לאורך זמן לשיירי טבק שנדבקים למשטחים ואריגים שנמצאים באותו החדר לאורך זמן) אינני חושבת שיש בכך סיכון (מלבד המפגע התברואתי של ריח העשן) אם כי כמובן לעולם אין לדעת, ואולי עוד ידובר בעתיד גם על התופעה שאת מדברת עליה כעל עישון מיד רביעית...
בכל אופן, בשלב זה נראה לי שאינך צריכה לדאוג.
http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=8579
דווקא לפי המאמר באתר הזה, בגדים שיער ועור גוף נחשבים "יד שלישית":פיסקה שנייה:
מחקרים מראים כי "עשן מיד שלישית" נצמד לבגדים, לשיער, לעור הגוף, לאבק, לרהיטים, לווילונות, לקירות, למצעים, לשטיחים, לריפודי המושבים בכלי רכב ולמשטחים אחרים, והחומרים הללו מצויים שם גם זמן רב לאחר כיבוי מוצר העישון.
אז אם הוא יוצא לעשן בחוץ וחוזר עם החומרים על הבגדים שלו, שיער ועור - איך זה לא נחשב עישון מיד שלישית?
אני לא בטוחה שדין חלקיקים על גופו של אדם ובגדיו כדין חלקיקים שנותרים על משטחים נייחים באותו החדר לאורך זמן. חפיפת השיער או כיבוס הבגדים אמורה לנקות שיירים אלה מהאדם המעשן. לכן רוב ההגדרות המסודרות של עישון מיד שלישית מתייחסות למשטחים או טקסטיל חשופים לאורך זמן שלא עוברים ניקוי.
בכל אופן,בין אם חלקיקי עשן על בגדי המעשן ובשערו נחשבים או לא לעישון מיד שלישית, אין עדיין ראיות ברורות לגבי הנזק - אם בכלל - שנגרם על ידי חשיפה מסוג זה.
שלום.
סבי נפטר מסרטן במוח בגיל 65.
אבי, בנו, חלה בסרטן גרורתי בערמונית סביב גיל 60.
קרובים נוספים, משני הצדדים (אבי ואימי) נפטרו מסרטן סביב גיל 60 (שד, מוח).
האם יש הדצקה לעשות בדיקת פאנל גנטית? אם כן- איך מבצעים בדיקה כזו?
תודה!
שלום לנז
אני בהחלט מבינה את הדאגה שיכולה לעורר היסטוריה משפחתית כזאת. חשוב לציין כי גיל 60-65 הוא גיל בו הסיכון לאבחנת גידול סרטני עולה, אולם לדבריך, זהו גיל הפטירה של רבים מבני משפחתך, ויש לשער שגיל האבחנה היה אפילו מוקדם יותר.
לא ידוע בהכרח קשר בין סרטן המח לסרטן הערמונית, והעובדה כי גם אימך חלתה בסרטן כמובן לא קשורה לתחלואה במשפחה של אביך. בסך הכל, כל סוגי הסרטן שציינת (שד, ערמונית, מח) שכיחים באוכלוסייה הכללית בישראל.
קשה לשפוט מנתונים אלה אם יש או אין הצדקה לבירור גנטי מקיף, ולכן אולי כדאי להגיע ליועץ גנטי שיצייר עץ משפחה ויוכל להחליט לגבי רמת הסיכון ומידת ההצדקה לבירור מקיף. השלב הראשון יהיה פנייה לרופא המשפחה שיפנה אותך לייעוץ גנטי.
שלום, אני בחורה בת 23, בריאה באופן כללי.
לפני שנה אמי חלתה במחלת הסרטן. זה התחיל בזה שמצאו לה נוזל בריאה וגילו שהוא סרטני, אחר כך מצאו גרורות בראש וכעת גם בגב. היא מטופלת ונאחל לה רפואה שלמה.
בעקבות כך
אני מעוניינת להבין ולדעת- מה הם הסיכויים שלי בתור הבת שלה לחלות במחלה?
אני לא מעשנת ובאופן כללי מקיימת אורח חיים בריא. ידוע לי שדוד של אמא שלי חולה במחלת סרטן הגרון.
תודה מראש
ורוניקה
שלום Veronica
ראשית, אאחל לאימך רפואה שלמה.
לא הבנתי משאלתך אם הגידול שנמצא בריאותיה של אימך הוא גידול ראשוני (סרטן של הריאה) או גידול גרורתי (גרורות של גידול שמקורו ברקמה אחרת), גידול ששלח גרורות גם לראש (מח?) ולעצמות. הסיבה שאני שואלת היא שיש חשיבות למקור הגידול הראשוני. אם מדובר בסרטן ראשוני של הריאה, צריך לדעת שיש לו - וגם לסרטן הגרון - קשר חזק לחשיפה לעישון. אבל אם מדובר בגידול שמקורו הוא רקמה אחרת, למשל רקמת השד או השחלה, יש צורך לברר אם קיימת נטייה גנטית משפחתית, ולכן כדאי לפנות לייעוץ גנטי.
באופן כללי, לבני משפחה בדרגת קרבה ראשונה של חולה בסרטן יש סיכון גבוה מעט מהממוצע באוכלוסייה הכללית לחלות בסרטן. נתון זה יכול לשנות את ההמלצות לבדיקות לגילוי מוקדם אבל זה יהיה תלוי כמובן, בסוג הסרטן בו מדובר כי יש בדיקות כאלה רק למספר מצומצם מאוד של מחלות. מכל מקום, בגילך הצעיר הן לא מאוד רלבנטיות.
לכן בשלב זה נכון להמשיך באורח חיים מאוזן ובריא, ללא עישון וגם לא חשיפה לעישון כפוי (עישון פסיבי), עם פעילות גופנית מספקת ושמירה על משקל תקין, ולשקול פנייה לייעוץ גנטי, בשאלה של הערכת הסיכון שלך לחלות במחלה.
תודה רבה לך על תגובתך ועל האיחול!
ביררתי עם אמי, היא אומרת שזה סרטן ריאה גרורתי. סרטן בריאה ששלח גרורות לקרום המח ולגב (היא מטופלת בהקרנות). היא אומרת שקוראים לזה קרצינומה. האם זה עוזר להבין את סוג הסרטן ואם כדאי לפנות לייעוץ גנטי?
אני מבינה מתשובתך כי הסרטן הראשוני מקורו אכן בריאה, והוא שלח גרורות.
לסרטן הריאה יש מספר גורמי סיכון, והידוע מכולם הוא עישון. גם עישון בהיקף נמוך מעלה את הסיכון לחלות בסרטן הריאה (ובסוגי סרטן נוספים) וזה יכול להסביר את התחלואה של אימך. במקרה זה יש פחות משמעות לייעוץ גנטי כי אין תסמונות גנטיות משפחתיות ידועות שכוללות את סרטן הריאה.
בריאות טובה
אני מודה לך מאוד!!!
יום טוב ורק בריאות
היי שבוע טוב, אני ממש בלחץ ואשמח אם תוכלו לתת לי מענה. עשיתי בדיקות כלליות בעקבות נשירת שיער קיצונית וקשה במשך כשנתיים. בתוצאות הבדיקות אני רואה שרמת התירוגלובולין גבוהה ומחוץ לטווח (כמעט 90). קראתי שזה יכול להעיד על מחלות אוטואימטנטות, דלקת בבלוטת התריס ואף סרטן. אימי נפטרה מסרטן השד כשהיתה בת 33 ואני ממש בלחץ מתוצאות הבדיקה (כמובן שיש עוד ערכים בבדיקת הדם שאינני יודעת לנתח אותם). אשמח לתשובה.
שלום Lir82
שבוע טוב.
רמת תירוגלובולין גבוהה אמנם יכולה להעיד על גידול בבלוטת התריס אבל זה יהיה נדיר יחסית; שכיח הרבה יותר שתעיד על מחלה אוטואימונית או דלקת של הבלוטה. כמובן, יש צורך בהמשך בירור, אבל חשוב לדעת שמחלות לא גידוליות בבלוטת התריס נפוצות מאוד, ובמיוחד בנשים. אפילו אם מדובר בממצא גידולי, לרוב מדובר בגידול שפיר של הבלוטה (גידול סרטני מהווה רק כ-5% מכלל הממצאים של קשריות בבלוטת התריס)..
העובדה כי אימך נפטרה מסרטן השד בגיל כל כך צעיר מחשידה לקיום מוטציה גנטית שמעלה את הסיכון לסרטן השד או השחלה, האם עשית בדיקות או קיבלת ייעוץ גנטי מתאים? מכל מקום, סרטן בבלוטת התריס לרוב לא קשור לסיפור משפחתי כזה.
בריאות טובה,
פתאום הבחנתי כתמי דם קלים כמו של סיום מחזור... זה בלתי אפשרי בשבילי לעבור את בדיקת ההמשך שיש לי היום? זה ממש בקטנה, כנראה מרוב לחץ
תודה ויום נעים
שלום "זאת אני"
לדעתי אין כל מניעה לעבור את בדיקת ההמשך היום.
״ר שלום,
אני נמצאת בסערת רגשות גדולה ולחץ עקב התשובה של בדיקת הפאפ.
אני בת 25, עשיתי את הבדיקה פעם ראשונה לפני כחודש מכיוון ומעולם הרופאה שטיפלה בי לא הזכירה לי את זה
אשמח שתסביר/י לי את תוצאות הבדיקה.
4) במידה ואין אפשרות ליחסי מין, האם ניתן דברים אחרים? (אוראליים, שימוש ביד)
5) איזו בדיקה בן הזוג שלי צריך לעשות?
אשמח לתשובה, הסיטואציה מקשה עליי לתפקד
ראשית, ארגיע אותך כי רוב הנשים "נתקלות" בנגיף ה-HPV במהלך חייהן ורק מיעוט שבמיעוט יפתחו סרטן צוואר הרחם כתוצאה מכך. זאת מכיוון שחשיפה לנגיף היא אמנם הכרחית להתפתחות נגע סרטני אבל כשלעצמה לא מספיקה. יש צורך בגורמים נוספים כדי שהתהליך הממאיר אכן יושלם וברוב הנשים תנאים אלה אינם מתקיימים. לכן הרוב המוחלט והמכריע של הנשים לא מתקדמות לסרטן צוואר הרחם למרות החשיפה לנגיף.
במקרה שלך נמצאה עדות לנשאות של הנגיף, ואפילו לתת סוג שנחשב ל-high risk אבל בדיקת התאים שלך (בדיקת הפאפ) דווקא תקינה, ואלה חדשות טובות. הצירוף של בדיקת HPV חיובית ובדיקת פאפ תקינה הוא ממצא שקיים ב-4-10% מהנשים אחרי גיל 30, ומחייב המשך מעקב, למרות שגם בקבוצה זו רוב הנשים לא יחלו כלל. הגוף לרוב מתגבר על הנגיף אבל זה יכול לקחת זמן (אפילו עד שנתיים).
כן כדאי שגם בן הזוג יבדק בכדי לוודא מה מצבו. חשוב לדעת שכל עוד את נושאת את הנגיף את עלולה להדביק ולכן מין מוגן הוא ההמלצה אם כי עדיף שתתייעצי עם רופא/ת הנשים שלך בנושא זה.
בדיקת הקולפוסקופיה היא אמצעי זהירות נוסף. בבדיקה משתמשים במכשיר הדמייה שמאפשר להגדיל מאוד את רקמת צוואר הרחם ולזהות נגעים אפשריים שאולי חמקו מבדיקת הפאפ. רק אם יימצא משהו חשוד תבוצע ביופסיה במהלך הבדיקה.
מאחלת לך בריאות שלמה,
היי
אחת הסיבות שאני אוכלת ירקות מצליבים (ברוקולי, כרובית וכ"ו) זה בגלל הערךהאנטי סרטני שלהם.אני חותכת ירקות בסופשבוע, שמה במקרר בתבנית פלסטיק וכל השבוע אוכלת אותם.
האם בצורה הזאת הם מאבדים מהערך האנטי סרטני שלהם? בגלל שהם חתוכים ונמצאים הרבה זמן במקרר
שלום ortal
לירקות - מצליבים ואחרים - ערך רב באופן כללי ולא רק בהקשר של סרטן ובהחלט מומלץ לאכול מהם.
לגבי הקילוף והחיתוך, ככל הנראה יש פגיעה בויטמינים מסויימים בשל חשיפתם לאוויר בעקבות קילוף וחיתוך (למשל, ויטמין C, ויטמין A, ויטמין E), שיש להם תכונות נוגדות חימצון. לכן מומלץ שאם כבר לקלף ולחתוך, אז להעדיף חיתוך לחתיכות גדולות יותר (כדי להקטין את שטח הפנים הכללי של הירק שחשוף לאוויר), ולשמור בכלי סגור ואטום. חשוב לדעת שאין פגיעה בויטמינים אחרים או בתכולת הסיבים של הירקות, שגם להם תכונות מיטיבות בכלל וגם בהקשר של סרטן.
לכן, גם אם לכאורה היה עדיף לחתוך ולקלף כל ירק רק לפני הצריכה שלו, צריך להיות מעשיים; אם עצם ההחזקה של ירקות חתוכים במקרר מעודדת את הצריכה שלהם במהלך השבוע והופכת את הבחירה הבריאה יותר לקלה יותר, יש לכך משקל נכבד שאין לזלזל בו.