שלום,
בתהליך שהתחיל לפני כ3.5 שנים אובחנתי בממצא בכבד בגודל של 5 סנטימטרים. הוא שוער להיות הימנגיומה ולא עברתי ברור נוסף. 3 שנים לאחר מיכן הובחנתי בכבד שומני ובאולטרה סאונד חוזר לא נמצא בהימנגיומה כלל. בCT שנעשה כלאחר כחודש נמצא גידול בגודל של 0.5 סנטימטרים(ניתן אולי להסיק כי ב אולטרה סאונד הראשון היה טעות יחידות מידה(קטן מידי לאבחון אך שואר כי הוא הימנגיומה/ציסטה. 6 חודשים לאחר מיכן במעקב אולטרה סאונד נמצא גידול בגודל של 2.5 סנטימטרים אשר הוגדר כ " רושם של הימנגיומה". כיום אני בן 21 ובבדיקת פיברוסקאן לפני חצי שנה נמצא כי אין צלקתיות בכבד ואיני סובל מהפטיטאז c או b.
ברצוני לשאול האם אולטרסאונד באמת יכול לספק מידע על אופי הגידול או שעד שיוכח אחרת תמיד יתייחסו לגידולים כשפריים עד לבדיקות מורכבות יותר כמו ct או mri?
בתודה מראש,
יוסף גולדנברג
שלום Goldjoz
המנגיומה היא אחד מהגידולים השפירים השכיחים ביותר בכבד. מדובר באוסף של כלי דם שמחוברים ביניהם וסגורים במעטפת של רקמת חיבור. קל לזהות המנגיומה בבדיקת על-קול (אולטרסאונד) כי יש לה מאפיינים ברורים. הגידול לרוב לא גדל. מבחינת שכיחות, הוא קיים ב-7% עד 20% מהאוכלוסייה הכללית. השכיחות עולה עם הגיל.
רוב ההמנגיומות מתגלות באקראי ואינן תסמיניות, כלומר, לא גורמות לכל הפרעה שהיא. הגישה להמנגיומה בכבד מבוססת על הקליניקה, ממצאי בדיקות העזר, מחלות רקע והממצאים בבדיקות הדימות. הגישה המקובלת כמעט בכל המקרים היא שאין צורך בבירור נוסף.
בברכה
ליטל קינן
תודה רבה על התשובה המהירה.
עם זאת רציתי לשאול האם המצב בו הימנגיומה המשוערת גדלה ב 2 סנטימטרים תוך חודשיים היינו מצב אשר אמור להעלות נורות אדומות או שזה פשוט משהו שיכול לקרות ולא אמור להיות מעניין במיוחד?
אני ממליצה שתשאל גם בפורומים העוסקים ספציפית בנושאי הדמייה. עד כמה שאני יודעת, ככל שהמנגיומות קטנות יותר שיעור הטעות באומדן הגודל שלהן גבוה יותר ויכול להיות שזה גם מה שקרה אצלך.
שלום alonit
קשה לומר אם מדובר במחלה על בסיס מוטציה גנטית משפחתית ואולי כדאי לבדוק זאת (בהנחה שסבתו של בן זוגך היא אם האם), משום שאם אכן מדובר במוטציה ידועה, גברים עלולים לשאת אותה, והיא עלולה להעמיד אותם בסיכון מוגבר למספר סוגי סרטן.
ההתחלה תהיה בכך שאימו של בן זוגך תפנה לייעוץ גנטי. שם ייבנה עץ משפחה מפורט ויוערך הסיכון. כן יישלחו בדיקות על פי הצורך. הסיבה שנכון שאימו של בן זוגך תפנה לייעוץ גנטי היא שבדיקה שלה, בהיותה מחלימה מסרטן השד, תיתן את מירב באינפורמציה.
מזלזלים באנשים ברגע שמקבלים כסף לא מכירים את החולה מתעללים בחולה
אני מאוכזב אתם הזהרו!!!!!!
שלום YUDa1
ראשית, התנצלותי על האיחור במתן התשובה.
לשאלתך, לדעתי אופי החשיפה ומרחק הזמן מבטלים חשש לתחלואה מאוחרת בסרטן בשל כך. לא נראה כי קיים סיכון.
בת 39, שתי לידות רגילות. לפני שנתיים פאפס עם ASCUS וביופסיה תקינה. לפני חודשיים פאפס HSIL, בקולפו לא ראו כלום והביופסיה תקינה.
כמה שאלות:
הרופא אמר לי שעם תשובת פאפס כזו אין הרבה סיכוי שהביופסיה תצא תקינה.
אם בקולפו לא רואים אזור מסויים בצוואר הרחם, איך לוקחים ביופסיה? האם לא צריך לקחת מהנגע עצמו?
מה הסיכויים שבאמת קולפו וביופסיה תקינה עם הפאפאס HSIL?
אני לא בלחץ אבל אשמח לדעת יותר בנושא.
תודה
שלום מיכל6
לפי דברייך, אני מבינה שבעת הקולפוסקופיה לא נצפה שום אזור חשוד, ולא שהיו אזורים שלא נצפו כלל.
ביופסיה אכן צריך לקחת מנגע, אולם אם לא נצפה כל נגע, ונלקחת ביופסיה אקראית, סביר שתהיה תקינה.
אינני יודעת מה הסיכויים לקולפו תקין וביופסיה תקינה במצב אותו תיארת ומציעה שתפני לפורום גינקואונקולוגיה לקבלת תשובה יותר מפורטת.
בכל אופן, בינתיים בודאי הומלץ לך רק המשך מעקב, ואלה חדשות טובות!
שלום אבירם123
אם חלפו 15 שנה מאז החשיפה האחרונה והמצב תקין, ברור שהחדשות הן טובות. עם זאת, כדאי לזכור שגידול סרטני מוצק יכול להופיע אחרי תקופת חביון ארוכה אפילו יותר (אפילו עד 40 שנה), אם כי הדיווחים לגבי זה מתייחסים בעיקר לחשיפות למסרטנים רבי עוצמה כמו קרינה מייננת.
לכן בסך הכל לא נראה שיש מקום לדאגה אבל עליך להיות קשוב לשינויים ולסימנים בפעילות הגוף ולפנות לבדיקת רופא במידת הצורך. בנוסף, אימוץ אורח חיים בריא ועיסוק בפעילות גופנית הוכחו כמונעים סרטן מסוגים מסוימים ואף פעם לא מאוחר מדי - ולבטח לא מזיק - לשנות את הרגלי החיים (במידת הצורך).
יש בדיקות דיגיטליות שכמעט לא מרגישים אותם כיום... אם יש ספק, לכו להיבדק.
שנהיה כולנו בריאים ושלמים
הייתי בבדיקת רנטגן לגולגולת (של ערובת העין) והרופא לא תזכר אותי לשים משקפיים (מפלדת טיטניום) בצד, כך שהחזקתי אותם ביד מושטת בגובה הירך.
האם יש סכנה כלשהיא שהקרינה "נספגה" במשקפיים, ואסור לשאת אותם יותר?
תודה על כל תשובה.
שלום אירנה51
הסיבה שמבקשים להסיר משקפים ממתכת (וכל חפץ מתכתי אחר) במהלך הבדיקה הוא בשל חשש משיבוש אותות במהלך הבדיקה, לא בשל חשש מקרינה. לאור זאת אין לך מה לחשוש ואת יכולה להמשיך ולהשתמש במשקפים שלך.
בנוסף, קרינה איננה "מצטברת". הנזק - אם אכן נגרם - הוא מיידי; קרינה מסוג זה היא קרינה מייננת ועלולה לפגוע בדנ"א, החומר הגנטי בתא. בדרך כלל הגוף יודע לתקן פגיעות מסוג זה ויש מנגנונים מיוחדים לצורך כך אבל עלול לקרות שמשהו ישתבש ותוצאות הפגיעה בכל זאת יתבטאו - כעבור זמן רב ועם הצטברות נסיבות מתאימות - כגידול. זה הקשר שבין קרינה מייננת לעליית הסיכון לסרטן ומשום כך ההמלצה היום היא לשקול בקפידה את הצורך בבדיקות מסוג זה (סיכון מול תועלת).
בתאריך 28.06.16 יתקיים יום קידום בריאות בנושא: "גילוי מוקדם ומניעה של מחלות סרטן"
אשר יתקיים בלובי מגדל האשפוז, במרכז הרפואי שיבא, תל השומר. היום יתקיים בין השעות 10:00-14:00,
ויכלול עמדות הסברה, מיועד לקהל הרחב! נשמח לראותכם.