קראתי לאחרונה בכלי תקשורת בארץ כתבה על טוסט, סופגניות ועוד מספר מאכלים.
מסתבר שבתהליך ההכנה מעל 120 מעלות צלזיוס, של המאכלים שמכילים עמילנים נוצר חומר בשם אקרילאמיד שהוא חומר מסרטן.
נכנסתי לאתרים של אגודות למלחמה בסרטן בבריטניה ושראיתי שהם מציינים במפורש שכל המאפים כולל לחם, ביסקוויטים (לילדים ומבוגרים), חמאת בוטנים וכ״ו מכילים חומר מסרטן.
האם אתם ממליצים להפסיק לתת לילדים מאכלים אפויים מכל סוג שקיים היום בשוק? כולל מוצרים כמו במבה, כל החטיפים האפויים, ביסקוויטים, לחמניות, פרכיות אורז וכ״ו
שלום עדי1234
ראי את תשובתי לסימון, שלשאלתו הצטרפת - שם פירטתי יותר בנושא האקרילאמיד במזון.
לשאלתך לגבי ההמלצות לילדים, בלי קשר לאקרילאמיד דווקא, ההמלצה היא להפחית במתן מזונות מעובדים ולהגדיל צריכת מזונות טריים וביתיים. הסיבה היא שבכל תהליך מתועש של הכנת מזון יש שימוש בחומרים שאינם מומלצים, כמו למשל שומני טרנס, חומרים כימיים לחיזוק הצבע, הטעם והריח ועוד. זה נכון לגבי כל האנשים, ולגבי ילדים על אחת כמה וכמה.
בברכה
ליטל
למה עד היום אין סימון של ערכי האקרילאמיד במזונות הארוזים שנמכרים בחנויות? בדומה לסימון של שומני טרנס או סוכרים למשל.
לגבי אוכל ביתי כהמלצה לילדים, הנושא של כמויות האקרילאמיד במזונות הביתיים לא ברור לי וגם לכל אישה/גבר שאני אשאל. תהליך האפיה גורם להיווצרות החומר, פשטידת ירקות תמימה או פרוסת חלה לשבת מכילה את החומר המסרטן, כיצד זה עוזר לבריאותם של ילדים ?
אין התיחסות ברורה ומפורטת לנושא של אפיה ביתית ואקרילאמיד, לא באתר של משרד הבריאות, לא באתר שלכם, וגם אין שום סימון של החומר על גבי האריזות של המוצרים שנמכרים בשוק.
אין גם שום הנחיות לגבי אפיה או מוצרים אפויים בגני הילדים, פעמיים בחודש יש מסיבת יום הולדת בגן, כל יום שישי מגישים חלה, וכל יום ילדים מקבלים כריך אחד, האם זה מספיק בטוח מבחינה בריאותית וכמות האקרילאמיד שלילדים אוכלים בחודש בגני הילדים ? אפשר לקבל התיחסות מפורשת לנושא הזה באתר שלכם או באתר של משרד הבריאות ?
זה שבני/בנות אדם אוכלים את החומר הזה מאז השימוש באש (אלפי שנים) לא אומר שצריך להמשיך לצרוך אותו, בטח שלא בכמויות כמו שזה נעשה עד היום.
חוץ מזה תוחלת החיים עלתה ב20-30 שנה וסיבת המוות השניה בחברה המערבית היא מחלת הסרטן, אז נראה לי שזה הוגן מספיק ליידע את האנשים לגבי הימצאות של החומר המסרטן במזון שנמכר בחנויות והכמויות שלו בכל סוגי המזון האפויים.
אני יכולה להבין את הדאגה שלך, אם כי הטון הרומז כאילו קיימת הסתרה של מידע כלשהו אינו מובן. אני מצרפת לך לינק לאתר שמפרט יותר על תכולת אקרילאמיד במזון ועל הסיכונים הנלווים לכך:
http://www.cancer.gov/about-cancer/causes-prevention/risk/diet/acrylamide-fact-sheet
עניין האקרילאמיד מדגים את הקשיים והאתגרים של מחקר הבודק קשר בין תזונה לבין סרטן ואת הקושי הרב בתרגום הידע הקיים להנחיות והמלצות. אמנם החומר נמצא במזון - אבל הרמות שלו משתנות מאוד בין סוגי מזון, אופני הכנה ועוד. בנוסף, ידוע מעט מאוד על מידת הספיגה שלו (משנאכל) ומה משפיע עליה. גם לא ברור אם יש סף לסיכון או לא ולכן קשה לקבוע קווים מנחים לגבי כמויות הצריכה. הפוטנציאל הסרטני של החומר הודגם בעיקר בחיות מעבדה. אין מידע מספיק באדם ולכן מוקדם עדיין לתת המלצות ברורות וחד משמעיות.
מוצרי מזון רבים כוללים רכיבים שעלולים להיות מזיקים, אולם במקביל להם מתקיימים בהם גם רכיבים מיטיבים, שמצליחים לאזן או אף למנוע את פעולתם של הרכיבים המזיקים, כאשר הם נצרכים יחדיו. עולם המדע למד זאת משורה ארוכה של מחקרים בהם הסתבר כי תוספים מלאכותיים של רכיבי מזון שנחשבו למיטיבים לא השפיעו כלל על הבריאות או אפילו הזיקו, בהשוואה לפריטי המזון השלמים מהם הופקו. משום כך ההמלצות התזונתיות בשני העשורים האחרונים מתייחסות לדפוסי תזונה ולא לפריטים ספציפיים, ומכוונות לתזונה מאוזנת, מגוונת ובריאה, המתבססת ברובה על מזון מהצומח.
לאור העדויות הקיימות ביחס לאקרילאמיד היום, מספיק בעצם להקפיד על הכללים הפשוטים האלה בכדי להפחית את רמת החשיפה היומיומית לאקרילאמיד במזון ביתי. צריכת מוצרי מזון מעובדים (המכילים רמות גבוהות של אקרילאמיד) ממילא אינה מומלצת.
ליטל קינן
שלום סימון
זאת שאלה שעלתה בפורום ב-2009 ושוב ב-2013. אני מצרפת את תשובותי מאז:
"אקרילאמיד הוא תוצר לוואי של בישול, טיגון או אפייה בטמפרטורות גבוהות של פריטי מזון עם תכולת פחמימות גבוהה, ונמצא בדגנים ולחם, תפוחי אדמה (וצ'יפס), ואפילו שוקולד פירות וירקות. החומר נוצר כתוצאה מריאקציה כימית בין הסוכר לבין חומצה אמינית מסויימת, והוא נוצר גם כאשר תהליך הכנת המזון הוא תעשייתי וגם כאשר מדובר בתהליך הכנה ביתי. .מבחינה היסטורית, אנשים היו תמיד חשופים לצריכת חומר זה במזונם מאז התגלתה האש והאדם החל לבשל מזון. תהליך של בישול, אולם רק בשנת 2002 החלו לבדוק את תכולתו של אקריאמיד בתזונה.
שלום דר' ליטל,
קראתי בפורום סרטן הערמונית (פרו סלע) שיש עבודות שמוכיחות ירידה ב PSA אם נוטלים 250 מילי ל מיץ רימונים ביממה.
שאלתי: מדובר בכמות גדולה יחסית לרבות תכולת סוכר גדולה. הרבה אשלגן, ישנה גם בעיה של זמחנות המיץ ברמה איכותית. האם נטילת תוסף תזונה של הרימון הינה שוות ערך לשתיית מיץ הרימון?
בתודה,
סימון
אכן, לרימונים ולמיץ רימונים תכונות נוגדות סרטן, וכפי שציינת יש הוכחות ממחקרים מבוקרים כי לשתיית מיץ רימון השפעה מיטיבה מבחינת סרטן הערמונית.
שאלתך היא, אם לא עדיף לקחת תוסף שעשוי מרימונים להשגת אותה מטרה. העניין הוא, שלא הוכח כי תוסף מספק את אותו האפקט; אפקט זה הוכח - נכון לעכשיו - רק לגבי מיץ רימונים.
זאת, אגב, תופעה שחוזרת על עצמה; קודם מוצאים כי למזונות מסוימים (הרבה פעמים אלה פירות, ירקות ותבלינים) השפעה מיטיבה מבחינת מחלות כרוניות מסוימות, ואז מתחיל המירוץ לאיתור החומר הפעיל שבאותו מזון ולהפקת תוסף יהיה מרוכז יותר וקל לנטילה (ובראש ובראשונה - מסחרי). הבעיה היא, שלעיתים קרובות התוסף לא מספק תוצאות דומות לאלה שנצפו בצריכת המזון השלם. הסיבה היא שבמזון השלם יש חומרים שונים שעובדים בסינרגיה וכך ממקסמים את האפקט המיטבי ואת זה קשה עד בלתי אפשרי לחקות באמצעות תוספים. לא רק זאת, לפעמים החומר הפעיל עליו מתבסס התוסף הוא לא החומר הפעיל היחיד במזון השלם. בעיה חמורה יותר היא, שכאשר מדובר בתוספים, לרוב לא חוזרים על הניסויים כדי לבחון את האפקט התרפויטי שלהם אלא מסתפקים באישור כי הם אינם מזיקים לבריאות. זאת כמובן לא יכולה להיות הוכחה ליעילות התוסף.
לכן אם אתה מעוניין בהשפעה שתוארה בניסויים לגבי מיץ רימונים, הדרך להשיג זאת תהיה, ככל הנראה, שתיית מיץ רימונים. 250 מ"ל זה בערך כוס ליום. אם חשוב לך להכניס זאת לתפריט, תוכל לקזז את הקלוריות .
שלום האם ילדה בת 10 יכולה לעבור יעוץ גנטי לבדיקת נשאות BRCA1 BRCA2?
יש סיפור משפחתי חזק לגבי סרטן השד. האם מקובל לקבל את המידע בגיל כה צעיר? כשרק הוריה ידעו את התשובה כמובן
תודה
שלום רב
בדרך כלל מקובל להתחיל ממקרים שאובחנו ואם יש במשפחה חולות בסרטן השד עדיף שהבדיקות הגנטיות תיעשנה עליהן. רק לאם יסתבר שיש נשאות במשפחה אפשר יהיה לברר לגבי בדיקת הילדה.
בכל מקרה, עדיף להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי דרכי הפעולה המקובלות. הוא זה שמפנה לייעוץ גנטי.
שלום alon5
התשובה היא ש..אינני יודעת.
הבעיה בקרני רנטגן היא היכולת שלהן לפגוע בגרעיני התא (לכן הקרינה נקראת מייננת). כאשר הן מכוונות לגוף האדם החשש הוא מפגיעה בגרעין התא ובחומר הגנטי שבו (תשניות = מוטציות), מה שעלול להתחיל שרשרת אירועים שיכולה בסופו של דבר להסתיים בהתפתחות של גידול סרטני.
אתה שואל אם חשיפה של קנאביס רפואי לקרינה מסוג זה עלולה לשנות את החומר הפעיל שבו כך שיהפוך למזיק לאדם. אני לא חושבת שנעשו על כך מחקרים ולכן אין מידע בנושא.
שלום.
התחסנתי בערך בגיל 16 ורק כיום, בגיל 23 , התחלתי לקיים יחסי מין.
האם צריך לעשות חיסון נוסף?
שלום הדרח
אם עשית את החיסון המלא - שלוש מנות - אין צורך בחיסון חוזר.
ידוע היום שהחיסון טוב לפחות לעשר שנים, וכנראה גם ליותר.
היי,
אני גרה בבניין שיש בו מרפסות שמש.
אינני מעשנת ואף אחד מבני ביתי אינו מעשן. אך שכניי מלמעלה ומלמטה מעשנים, הריח מגיע לתוך ביתי ואני מאד סובלת וחוששת לבריאותי ולבריאות ילדיי. האם ריח הסיגריות האלה באמת מאד מזיק ?? מה ניתן לעשות? כמובן שלשכן המעשן לא ממש איכפת, הוא מעשן מבחינתו במרחב שלו וזה לא יהיה הגיוני להעיר לו.....
מיותר לציין שזה מגעיל אותי וקשה לי עם זה.....ואז אני רצה לסגור את המרפסת אבל הריח כבר נמצא....
שלום ישראלה
השאלה מעניינת, אם אינני טועה התייחסתי לשאלה דומה בפורום זה בעבר.
עד השנים האחרונות עיקר ההתייחסות היתה לעישון פעיל ולעישון סביל (חשיפתם של מי שאינם מעשנים לעשן סיגריות שמעשנים בקרבתם). בתקופה האחרונה התחיל עניין גם במה שכונה "עישון מיד שלישית", דהיינו, שיירי מזהמים של עשן סיגריות שנותרו בחלל סגור גם אחרי שהמעשנים עצמם כבר אינם שם והסיגריה כלתה או כובתה.
לא ברור כלל שיש בחשיפה זו סיכון לבריאות (על אף שהסיכון הנקשר לחשיפה לעישון סביל ידועה ומוכחת); מדובר בריכוזים נמוכים בהרבה מאלה הקשורים לחשיפה הרגילה. באוויר הפתוח הם גם נעלמים די מהר.
לשלאתך אם ריח הסיגריןת מזיק - כן, אם את ניצבת ממש ליד המעשן. לא ברור (וסביר להניח שלא) אם המעשן - והסיגריה - כבר אינם בקרבתך ואת נמצאת באוויר פתוח (מרפסת שמש).
קראתי הרבה דברים טובים באינטרנט על המשקה נוני ותרומתו לבריאות.
מבקש לשאול אם משקה זה מוכר לך ואם אכן יש לו סגולות רפואיות ,לרבות מניעת סרטן.
אכן, נקשרו לפרי זה הרבה כתרים בריאותיים, אבל עדיין אין לכך הוכחות מדעיות ברורות.
עם זאת, זהו פרי גרגרי, ומשפחת הפירות הגרגריים נחשבת למשפחה מומלצת בצריכת תודות לתכולת הויטמינים, הפיטוכימיקלים ונוגדי החימצון הגבוהה שלה.
חושב לדעת כי עלולות להיות אינטראקציות בין צריכת פרי זה לבין תרופות לדילול הדם, ובמקרה זה כדאי להימנע מאכילת הפרי. במקרה של נטילת תרופות נגד סוכרת או לחץ דם כדאי ליידע את הרופא המטפל.
דר' ליטל שלום,
תודה על תשובך המפורטת (כרגיל). ברשותך אולי תוכלי להשלים לי מידע כי רופא המשםחה אינו מכיר פרי זה. והשאלה הינה: האם קיימת השפעה בין הפרי והתרופה אלוריל (תרופה להורדת חומצת שתן בדם) אותה אני לוקח. האם אין התנגשות בין השניים?
סימון.
לא מצאתי עדויות לאינטראקציה בין משקה גוג'י לבין נטילת אלוריל (אלופורינול) בספרות.
עם זאת צריך להוסיף כי קיימות מעט מאוד עדויות בספרות בכלל לגבי פרי הגוג'י ונגזרותיו השונות והאינטראקציה היחידה שמוזכרת היא עם תרופות לדילול דם, ואולי לסוכרת.
נושא הבדיקות הגנטיות סבוך מאוד, בעיקר מפני שהתשובה של הבדיקות די פשוטה, "כן" או "לא", אבל המשמעויות מעורפלות. כי מה עושים עכשיו?
ההמלצות שניתנות כיום למי שנמצאו נשאיות הן כלליות מאוד וכפי שאמרה הס-ביבר המצוטטת בכתבה: "אורח חיים בריא והקפדה על בדיקות סקר ניתן לאמץ גם בלי לעבור את האבחון, ואילו הניתוחים המונעים נושאים לעתים סיכונים, מקטינים רק את הסיכון לחלות בסרטן באיבר הספציפי שהוסר, ולא בהכרח מעלים בצורה משמעותית את תוחלת החיים".
מה שנאמר בסיומה של הכתבה חשוב: "האם אכן שווה לנו להציץ לתוככי הגנים שלנו כדי לנסות לדעת אם אנו נושאים מוטציה שמעלה את סיכויינו לסרטן? נראה שהתשובה מורכבת, אישית מאוד, ובניגוד למה שהיינו רוצים לחשוב – אינה חד משמעית. את התשובה הזו, לעת עתה, כל אחד מאיתנו יצטרך לתת לעצמו".
ערב טוב
האם משהו התנסה בשמן הנל בעת טיפולי כימו ובלקיחת מדללי דם?
למחקר העוסק בהשפעה של ההתמודדות עם מחלת הסרטן על בני/בנות הזוג דרושים נבדקים למילוי שאלון. השאלון מיועד לגברים/נשים שבנות/בני זוגם/ן מתמודד/ת עם מחלת הסרטן כיום, או שסיים/ה את הטיפול בשלוש השנים האחרונה.
השאלון מצורף בקישור מטה. אורך מילוי השאלון כ-10 דקות, וחשוב מאוד לסיים אותו (אחרת התשובות לא נשמרות).המון תודה על הנכונות ושיתוף הפעולה!
חן שמיר ודנה פלדמן