פורום מניעת סרטן

שלום ד"ר קינן,
אנו הורים לשתי פעוטות -- בנות 3 ו-5
רוצים לבחור את האפשרות המיטבית מבחינת בריאותן של בנותנו, בין שתי דירות בהן נוכל להתגורר.
הדירות שונות זו מזו במפגעים בסביבתן: כביש, חניון תת קרקעי, קו מתח גבוה, שנאים, ומן הסתם מפגעים אחרים שאיננו מודעים להם.
האם ניתן לדעתך לעשות בחירה מושכלת ומבוססת מדעית במקרים כאלה?
כל עצה, הפנייה למקורות, או יועצים מתאימים תתקבל בברכה.
תודה

שלום רב
למרות ריבוי המחקרים לאחרונה לגבי השפעת הסביבה על הבריאות, מעטים הם הקשרים המובהקים שניתן להצביע עליהם בהקשר זה.
יש עדויות עקיפות לגבי קשר בין מגורים בקרבת קווי מתח גבוה וסרטן הדם בילדים. לעומת זאת, לא ברור הקשר בין זיהום תחבורתי, שימוש בטלפונים סלולריים, מגורים בקרבה לאנטנות וסרטן. תוכלו אולי לפנות לעיריה ולמשרד להגנת הסביבה בכדי לברר אם יש בסביבת הדיקרות בהן אתם מעוניינים מפגעים נוספים.
כדאילהדגיש בהזדמנות זאת, שעל פי הידוע כיום, דווקא לגורמים יותר טריביאליים הנמצאים בשליטתכם (בניגוד לגורמים הסביבתיים שלא תמיד תוכלו לשנות) יש משקל במניעת סרטן, דהיינו - תזונה נבונה, עיסוק בפעילות גופנית, מניעת השמנה, הימנעות מחשיפה לעישון סביל, הפחתה בשעות הצפייה בטלוויזיה והשימוש במחשב.... לאלה יש חשיבות רבה כאשר מדובר בילדים הרוכשים עתה הרגלים שילוו אותם בעתיד ולכן שיקול לא פחות חשוב בבחירת הדירה החדשה יהיה, האם הסביבה בה הדירה נמצאת מעודדת אורח חיים פעיל ומקדמת בריאות.
בהצלחה!
ליטל קינן

קודם כל צפירת הרגעה - השימוש במחשב לא הוכח כגורם נזק מבחינת קרינה.
הבעייתיות בילדים היא שככל ששעות הצפייה בטלוויזיה/השימוש במחשב עולות, כך יורד זמן הפעילות הגופנית והמשחקים בחוץ. היום השמנת ילדים היא אחד מהנושאים הכאובים ביותר בבריאות הציבור, ויש הרבה מחקרים שמראים קשר הדוק בין שני הדברים - משך מצטבר של שעות "ישיבה" (מחשב, טלוויזיה) והשמנה.
לכך התכוונתי כאשר דיברתי על סביבה המעודדת אורח חיים בריא...

בברכה
ליטל קינן

שלום רב
קל לענות לגבי בדיקת ה-CT - כאן מדובר בבדיקה המבוססת על קרינה מייננת (כדוגמת קרינת רנטגן) שכבר הוכחה כבעלת פוטנציאל לגרום לנזקים בריאותיים וכבעלת פוטנציאל קרצינוגני. משום כך משתדלים היום להימנע מבדיקות CT מיותרות. ברור שכאשר יש צורך בבדיקה והצדקה לשימוש בה, עולים שיקולי התועלת על שיקולי ה"אולי נזק בעתיד", בדרך כלל. 
באשר ל-MRI - זו בדיקה המבוססת על תהודה מגנטית ואין עדויות ברורות או חותכות לנזק בריאותי הנגרם כתוצאה מכך אולם אין בכך כדי לערוב שנזק כזה לא ייתכן או לא קיים.
צריך גם לקחת בחשבון שלמרות שמדובר בבדיקות הדמייה, כל אחת מהן טובה לרקמות אחרות ולמטרות שונות והן לא תמיד תחליף זו לזו.
בברכה
ליטל קינן

האגודה למלחמה בסרטן והקואליציה האירופאית לסרטן השד מוציאות בישראל חוברת בעברית, שתופץ לכל נשות האיחוד האירופאי.

החוברת נקראת "לבחור בריא – בריאות השד נתונה בידיך" והיא מדגישה את העובדה שסרטן שד אינו גזירת גורל וניתן למניעה במקרים רבים באמצעות בחירה באורח חיים בריא.

בישראל ניתן לקבלה ללא תשלום בחיוג לטלמידע, מוקד המידע הטלפוני של האגודה למלחמה בסרטן המאויש 24 שעות ביממה בחיוג חינם לטלפון 1800-599-995.

לפרטים נוספים על כיצד להפחית סיכון לחלות בסרטן השד

מה ההמלצה לשטיפת פירות וירקות עם סבוןן או מברשת או מיים?

שלום יוני
על פי המלצות משרד הבריאות:

יש לשטוף היטב את הירק / הפרי במי ברז עד להורדת הלכלוך הגס
יש לטבול את הירק / פרי במיים עם סבון נוזלי ולרחוץ באמצעות מברשת
יש ליבש ת הירק / פרי באוויר או בעזרת מגבת נייר
 
להלן הלינק, יש עוד טיפים לשמירת היגיינה של מזון:
http://www.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=51&catid=334&pageid=3033

בברכה
ליטל קינן

שלום רב,
אני מחפשת מידע שקושר אלטרוקסין להתפתחות סרטנית, אשמח אם תוכלו להפנותי למידע בנושא. כמו גם, באם אלטרוקסין אחר "מעודד" סרטן, נראה לי נכון שיפורסם באתר...

תודה!
קרן

שלום קרן
אלטרוקסין הוא הורמון בלוטת התריס, הניתן בדרך כלל כאשר יש תת תריסיות (ייצור בלתי מספיק של ההורמון בבלוטת התריס או בעקבות כריתת הבלוטה מסיבות שונות).
האם התכוונת לשאול אם אלטרוקסין נחשד כגורם סיכון לסרטן שד? לי לא מוכר קשר כזה.
למעשה, ההיפך הוא הנכון, יש המלצה לשימוש באלטרוקסין במקרים של סרטן בלוטת התריס מסוג מסויים, ויש גם קלינאים הממליצים על שימוש בתרופה למניעה של התפתחות אפשרית של סרטן בבלוטת התריס בעקבות הקרנות המכוונות לצוואר (הקרנות הן גורם סיכון ידוע לסרטן).
בברכה
ליטל קינן

שבוע טוב,
לאימי יש סרטן בריאות עם פיזור בשני חלקי הריאות בגדלים שונים של 1-2 ס"מ מזה כ-שנה ,
עברה שני סוגים של טיפולים כימוטרפיים(הטיפול השני היה טאקסוטר),כמו כן היא נוטלת גם POLY MVA.כל טיפולים אלו לא שיפרו את המצב אלה רק שמרו על הקיים.
ברצוני לשאול אולי ידוע לכן על טיפול בארץ או בעולם שיכול לעזור לסוג סרטן זה?
כמו כן האם ידוע על בית חולים בעולם שמתמחה בטיפול בסרטן ריאות ?
האם קיום של הגידולים גם לאחר שני סדרות של כימוטרפיה שונות יכול להצביע על אפשרות של סוג טיפול אחר (פולשני / היפר טרמי / או כל דבר אחר שאתם ממליצים או יודעים )
תודה בכל מקרה וברכת שבוע טוב,
נאור.

שלום נאור
אני מציעה שתפנה את השאלה למומחה לסרטן ריאה. אני עצמי אינני עוסקת ברפואה קלינית, ולא אוכל לעזור.
בברכה
ליטל קינן

שלום רב

האם מישהו מכיר, יודע או שמע על בדיקת AMAS לגילוי סרטן?

אשמח לשמוע דעות בנושא

מצרפת קישור לאתר החברה שהמציאה את הפטנט
תודה
דגנית

שלום רב
הבדיקה מתייחסת לזיהוי עקבות של חלבון מסויים בדם, שלדברי החברה מופרש באופן כוללני על ידי כל סוגי הגידולים הסרטניים. לטענת החברה, השימוש בערכה אותה הם מציעים למכירה יכל להקדים את גילוי המחלה ב-5 שנים בהשוואה לבדיקות המקובלות לגילוי מוקדם.
יש כמה בעיות בכך:
1. האמנם יכולה בדיקה אחת לזהות את כל סוגי המחלות הממאירות שעולות על 100 סוגים שונים ובאמת נבדלות מאוד זו מזו. 
ואם כן, מה מידת הדיוק שלה? ין פרסומים בספרות המדעית והביקורתית המתייחסים לרמת הדיוק והנכונות של בדיקות אלה.
2.  גם אם הבדיקה מדוייקת, כאשר התוצאה חיובית, עדיין לא יודע הנבדק באיזה מחלה מדובר, והוא נדון לתהליך אבחנתי ארוך, יקר ולא נטול סיבוכים בכדי לזהות את המקור שגרם לתוצאה החיובית.
3. גם אם נמצא המקור (ולא בטוח שאמצעי האבחנה והדימות העמדים לרשותנו מסוגלים לעבוד ברזולוציה כזאת), עדיין לא ברור שיש לרפואה מה להציע בשלב מוקדם כל כך.
4. ובנוסף לכל זה, יש לזכור כי היום ידוע שחלק מהגידולים הממאירים שמתגלים בשלב מוקדם הם גידולים שהגוף היה יכול להתמודד איתם בכוחות עצמו, ושלא היו מגיעים כלל לידי ביטוי קליני. לגילוי מוקדם של גידולים מסוג זה אנו קוראים "אבחון-יתר", ופירוש הדבר הוא שאנשים עוברים תהליכי אבחון וטיפול מורכבים בעבור גידול שאיננו מסכן אותם כלל. אלא שמרגע שהתגלה גידול בשלב מוקדם מאוד, איננו יודעים אם הוא שייך לתחום "אבחון היתר" או שמדובר בגידול רלבנטי, ולכן האופציה שלא לטפל כמעט ולא עומדת על הפרק.
בברכה
ליטל קינן

האם גידול סרטני ניתן תמיד לזיהוי בתוצאות בדיקות דם שגרתיות?

שלום רב
בדרך כלל לא ניתן לזהות גידול סרטני בבדיקות דם שגרתיות (למעט, אולי, ליקמיה, שניתן לגלות כם באמצעות ספירת דם רגילה) אלא רק בבדיקות ספציפיות, וגם אלה רלבנטיות למספר מצומצם של גידולים. גם אז, רמת הדיוק של בדיקות אלה מוטלת בספק. הדוגמה הבולטת ביותר היא בדיקות רמת PSA בדם לגילוי מוקדם של סרטן הערמונית. מסתבר, שהדיוק הנמוך של בדיקות אלה גרם לאבחנות שגויות רבות ולא הועיל במאומה לצמצום התמותה מהמחלה, שזאת המטרה הבסיסית של כל תכנית או בדיקה לגילוי מוקדם.
עם זאת, במי שכבר אובחנו עם גידול ממאיר, יש טעם לערוך מעקב אחרי רמת הפעילות של המחלה באמצעות סמנים ספציפיים בדם,בתנאי, כמובן, שסמנים כאלה קיימים עבור המחלה בה מדובר.
בברכה
ליטל קינן