שאלה חשובה לכל המתעניינים
א מה 10 הפירות והירקות שלפי דעת כל מי שמבין הם בחזקת הכי טובים ויעילים למניעה
ב האם האגודה או כל גוף משמעותי אחר עושים משהו כדי להפסיק אחת ולתמיד את הריסוס הרעיל של הפירות והירקות?
כי אם אכן פירות וירקות טבעיים הם אחת התשובות הכי משמעותיות לאתגר המניעה - כיצד אנחנו חיים במצב שבו כל הזמן בכל מקום הם בעצם מורעלים? כלומר מה ההגיון האתי והבריאותי במצב כזה וכיצד הוא ממשיך לאין סוף ומי אחראי לו ומי ישלם את המחיר של הסבל האנושי?
שלום Healing
א. ההמלצה המקובלת באופן גורף היא לנהל אורח חיים בריא המבוסס על פעילות גופנית ותזונה נבונה, שמבוססת ברובה על מקורות צמחיים (כולל ירקות ופירות). פחות מקובלת היום גישה של התייחסות לפריטי מזון ספציפיים, ההמלצה היא הוליסטית. לכן אינני יכולה לתת רשימה של 10 פירות וירקות מומלצים ובכל מקרה זה יחטא לגישה הכוללנית של ניהול אורח חיים בריא.
ב. אשר לריסוס פירות וירקות - יש על כך פיקוח (משרד החקלאות). מידת הסיכון של שיירי חומרי הדברה בתוצרת חקלאית הנתונה לפיקוח היא לא גבוהה. הבעייה היא תוצרת חקלאית שאיננה נתונה לפיקוח, ולכן כדאי לברר נקודה זו מול ספק התוצרת ככל האפשר.
בברכה
ליטל קינן
לפרופ' ליטל שלום,
פניתי לפי עצתך ל'ספק התוצרת' האמון על אספקת מרבית התצרוכת הבייתית שלי בכל הקשור בפירות ובירקות. למען האמת מדובר בשורה של עשרות מופקדי באסטות בשוק עירוני גדול. חלקם בני מיעוטים ששליטתם בעברית מוגבלת. כאשר פניתי אליהם בנימוס בשאלה הנוגעת לטיב התוצרת - הם חזרו על סיסמאות כגון כל לימון מלמיליאן, כל תפוז מלא מיץ ובעל הבית השתגע. כאשר שאלתי שוב - הם הגיבו כאילו התבלעה דעתי שלי.
לאחר שהתייאשתי מקבלת תשובה מניחה את הדעת, הסתפקתי בבחינת ההתנהלות בשטח; הדוכנים מוגבהים מפני המדרכה וכאשר הסחורה מתרוקנת הרוכלים שבים וממלאים אותם באופן שגורם לחלקה לנפול לאספלט. קונים טובי לב המצטופפים מסביב לדוכן מסייעים למוכרים בהרמת התוצרת מן הריצפה ובחהזרתה לדוכן. כל הסחורה נארזת בשקיות ניילון שכדי לפתוח אותן הקונים יורקים לאצבעותיהם כדי שיוכלו להכניס לתוכם את הפירות לאחר שמישמשו אותם היטב. בנסיבות כאלו האם נראה לך כי קיים באמת פיקוח משמעותי של משרדי החקלאות והבריאות, התברואה והפיקוח העירוני? או שאולי אנו עדים למצב שבו השכבות העממיות הן גם מי שנהפכות בגדר שפני ניסיונות לחומרי הדברה? אם לא יאכלו פירות וירקות יחשבו כמי שאינם 'מנהלים אורח חיים בריא והוליסטי'. אם יצרכו אותם בכמויות שמעבר למזון תעשייתי מועבד - יחשפו לסכנת הדברה רעילה. בנסיבות כאלו האם לא ראוי ש'האגודה למלחמה' תתגייס באמת לשינוי המצב כדי שגם אנשים שאין ידם משגת רכישת תוצרת אורגנית יוכלו לקבל סיכוי סביר שווה לחיים בריאים? האם לא הגיעה העת להפסקת הרעלת המזון הטבעי בנוסף לאינסוף חומרים מסוכנים לכל הדעות המוכנסים למזון התעשייתי המעובד ולמוצרי הצריכה הביתיים והקוסמטיים והאם אין זה תפקידה המתבקש של אגודה למלחמה? והרי "בריאות הציבור" היא גם בריאות הציבור שאינו בהכרח משכיל ואמיד.
כאשר הצעתי לך לברר מי ספק התוצרת התייחסתי לשאלתך הקודמת בנושא חומרי הדברה. ספקים מחוייבים בפיקוח על שימוש בחומרי הדברה. כמובן שיש גם כאלה שלא מצייתים לתקנות.
באשר להתנהלות בשטח, הרי אין זה שונה מכל קניית מזון בכל מקום. למיטב הבנתי אין תקנות מחייבות לגבי האופן בו מוצגים פריטי מזון שונים והאופן בו הקהל בוחר אותם (למעט התקנות על התקהלות וכן הלאה). בידך נתונה הבחירה היכן לקנות. בכל אופן, את הבעיה של משמוש הסחורה ופתיחת השקיות על ידי הקונים אפשר לפתור בקלות על ידי שטיפת הפירות והירקות במיים וסבון טרם השימוש.
הבחירה במדינה דמוקרטית נאורה לכאורה כמדינת ישראל אינה נתונה בידו של איש משום שמדובר במדינה רוויית שפע חומרי הדברה בלתי מפוקחים הידועים כמסוכנים וכמסרטנים.
הבחירה אינה נתונה בידי האזרח הקטן משום שאדם המסוגל לרכוש פירות וירקות בעלות מסויימת התואמת את תקציבו - אינו מסוגל כלכלית לרכוש את אותה כמות בעלות כפולה פי עשר בחנות טבע דמויית בוטיק לעשירים.
במצב הדברים הזה ניתן היה לצפות בהחלט כי אגודה ציבורית וותיקה ומסורה האמונה על מלחמה בסרטן - תפעל כשדולה משמעותית ממנפת שינוי - להגנת הציבור ולצמצום אפשרויות התחלואה.
אשר לשיטת הניילונים בשווקים - היא נמשכת בעיצומו של משבר כפול - אקלים וקורונה וגם כאן השינוי לא יתרחש לעולם עד שלא תתעורר מודעות ציבורית.
לא ניתן להלחם בסרטן (או בכל מחלה אחרת) במצב שבו מרבית צריכת המזון נמצאת תחת איום חמור של חומרים מסוכנים מעודדי ממאירות. האזרח הקטן לא יוכל להיחלץ לעולם מן המלכוד הזה באמצעות שטיפות במים ובסבון פשוט משום שהחומרים המסוכנים חודרים לגופו מעומק הפרי והירק (שלא לדבר על מוצרי המזון המתועשים והמעובדים ששם הוא מחוייב בזכוכית מגדלת בכל כניסה למכולת וגם זה לא יעזור שכן רובם אכן מכילים חומרים שניזקם לבריאות גדול מתועלתם). מצב שבו המזון הטבעי מורעל ואילו המזון המעובד מיותר ומסוכן הוא מצב המעודד תחלואה ועד שלא ישתנה - לא יחול למרבה הצער כל שינוי משמעותי.
שלום,
אני נבדקת פעם בשנה אצל כירורג שד, עד כה הבדיקות תקינות.
כשהייתי בבדיקת כירורג שד שגרתית לאחרונה, לא ציינתי מקרה של קרובת משפחה רחוקה מאוד: נכדה של דודה, קרבה מדרגה שלישית. שלוקה בסרטן שד, כנראה סופני. פרט אליה - לא ידוע לי על מקרים.
מה המשמעות של קרבה משפחתית כה רחוקה?
אני מקוה שזה אינו משמעותי.
שלום HairDonorאינני יודעת מה גילך ואם יש סיפור משפחתי אחר של סרטן השד.
מכל מקום, כאשר מדובר על תחלואה משפחתית שמגדילה את הסיכון למחלה, מדובר לרוב על קרובות משפחה מדרגת קרבה ראשונה, אם, אחות או בת. הסיכון במקרה זה יכול לגדול פי 2, אבל יש לזכור שבנשים צעירות הסיכון הכללי נמוך מאוד ולכן גם הגדלה פי 2 שלו עדיין מותירה אותו ברמה נמוכה. המשמעות גבוהה יותר בנשים יותר מבוגרות, שסיכון הרקע שלהן למחלה מלכתחילה גבוה יותר.
סיפור משפחתי "ענף", של קרובות משפחה רבות שחלו בסרטן השד אכן מעורר חשד אבל אז יש צורך במספר גדול של קרובות משפחה חולות. בדרך כלל העלייה בסיכון למחלה לרוב מתקשרת עם תחלואה בקרובות משפחה מדרגה ראשונה, כפי שציינתי.
לטל קינן
שלום HairDonor
זה עדיין גיל שנחשב בסיכון נמוך יחסית.
תכנית הסינון הלאומית מכוונת לגיאלי 50-74.
אבי בן 71, אדם בריא בסה"כ, ירד תוך חודש ממשקל 77 למשקל 72 ק"ג ללא סיבה.
האם עליו להבדק מחשש שהגורם לירידה הוא חלילה סרטן ?
יש לציין שמלבד זה לא היו לו תסמינים נוספים. היה לו דימום כתוצאה מפתיחת תפר בחניכיים ונטילת אספירין והיה קשה להוציא לו דם בבדיקה האחרונה ופרט לכך לא היה משהו חריג
שלום חופית.ד
כל ירידה לא מתוכננת במשקל מחייבת בירור. הסיבות לכך יכולות להיות רבות, סרטן הוא רק אחת מהאפשרויות, לא בהכרח השכיחה ביותר. בכל מקרה, יש להתחיל בירור מול רופא המשפחה.
שלום רב, רציתי לשאול האם מאכלים שעברו תהליך של קלייה הם מסוכנים לבריאות ויכולים לגרום לסרטן בגלל תהליך החמצון שהם עוברים?
למשל: אגוזי קשיו/בוטנים/פיסטוק או משקה צ'יקו
תודה
שלום דני.נ
כאשר קולים אגוזים שונים, החום היבש שבאמצעותו נעשית הקלייה גורם לשינוי מסוים בהרכב שלהם, אשר מעלה את הסיכון של חמצון חומצות שומן רב בלתי-רוויות. החשש במקרה כזה הוא מיצירת רדיקלים חופשיים שעלולים לגרום לנזק לדנ"א. מידת החמצון תלויה במשך הקלייה, בטמפרטורת הקלייה ובסוג האגוז בו מדובר (יותר באגוזי מלך ופחות באילסרים או בפיסטוקים).
העניין הוא שאין כיום כל הוכחה שאגוזים קלויים מעלים את הסיכון לסרטן. בנוסף, יש לזכור שגם אחסון לא נכון של אגוזים בכלל (קלויים וגם לא קלויים) עלול לחשוף אותם לחמצון וליצירת רדיקלים חופשיים.
אחת התופעות המעניינות בתחום היא הנחיות מבלבלות עד סותרות ממש. נקח למשל את ההנחיות התזונתיות המופיעות כאן באתר.
תחת הכותרת מזונות מומלצים
למיטב ידיעתי אין בפורום הזה המלצות תזונתיות.
זאת אכן חוברת המלצות של האגודה אך ההמלצות מותאמות להקלת מצבים שונים שחווים לעתים חולי סרטן - למשל, שלשול, בחילה או הקאה מרובה. אלה אינן המלצות תזונה כלליות ולכן גם לא בהכרח תואמות את ההמלצות המקובלות לאוכלוסייה הבריאה.
תודה על ההבהרה החשובה
במקביל כדאי מאוד לפנות למי שעורך את האתר ולנסות למנוע ולתקן מראש כל חשש לאי הבנה.
מה שקורה הוא שבעידן התקשורת המודפסת אנשים היו קוראים את זה כחלק מחוברת. בעידן הגוגל אנשים מבצעים הרבה חיפושים נקודתיים מהירים שבהם הם קוראים קטע פיסקה ומספר שורות. ואז עלול להיווצר חלילה מצב שבו אדם מחפש למשל על ברוקלי בהקשר בריאותי ופתאום רואה בפרסום רשמי שעדיף בלי... ניתן לפתור את זה באמצעות כיתוב קצר בתוך הפסקה וכדאי באמת לתקן כדי שלא לשים מכשול לעיניי הציבור
כדאי לבקש ממי שעורך את האתר לשנות את הפרסום ברשת משום שהוא מתאים לעידן הפרינט ואינו מתאים לעידן הדיגיטל, כלומר מי שמבצע חיפוש מהיר בגוגל עלול להגיע לאי הבנה מצערת של הנושא. למעשה מדובר בחוברת פרינט שעברה 'עיבוד' לרשת ולא בפרסום שנכתב במקור לרשת.
במקביל מעניינת התופעה שנושאים של תזונה ושל טיפולים באמצעות צמחי מרפא וכו' נבחנים בישראל בעיקרו של דבר לא כנושא לעצמו כלומר בשאלה האם הם טובים או רעים להתמודדות עם מחלה
אלא בשאלה מה היחס 'המשלים' בינם לבין הטיפול הקונבנציונאלי. כלומר אם למשל היינו מגיעים למסקנה כי לימון מעולה לטיפול במחלה עדיין לא היו נערכים מחקרים בנושא וגם לא היינו מוצאים המלצות לצריכתו פשוט משום שעיקר תשומת הלב ממוקדת בשאלה מה טוב או לא טוב לטיפול הקונבנציונאלי ולתופעות הלוואי שלו.
מתוך כך יתכן בהחלט מצב שבו נגיע למסקנה כי גורם תזונתי X מועיל לטיפול במחלה אך העובדה כי המחקר לא הראה שהוא תומך בטיפול הקיים, מונעת המשך מחקר והמלצה עליו מה שיוצר מצב אבסורדי מבחינת ציבור המטופלים.
תודה,
מקווה שעורכי האתר קוראים את התכנים הללו. אעביר לידיעתם.
יופי בשמחה נקווה שיתוקן מה שקורה תכלס בשטח הוא שכמעט כל המלצה שמופיעה ברשת שבה ונסתרת במקום אחר ברשת על רקע זה דווקא האתר של האגודה צריך לתפקד כמקור של תובנות בהירות ולא להוסיף חלילה לבלבול הכללי
האם הכוונה ב"הוכחות" לניסויים קליניים מבוקרים ואקראיים? אם כן, אז אין הוכחות כאלה. כן יש דיווח אנקדוטלי על מקרים מסוימים (case reports), ומחקרי מעבדה שבדקו את ההשפעה של צמחים אלה על שורות תאים והראו שיש פוטנציאל להשפעה מיטיבה.
חשוב לדעת שלשני צמחי המרפא האלה עלולה להיות אינטראקציה עם תרופות קונבנציונליות ולכן יש להודיע על נטילתם.
תודה על התשובה
אולי את יודעת יודעת למה בעצם המערכת לא עושה מחקר שיכול להיות מאוד פשוט ולא יקר בכלל עם קבוצת ביקורת שלא תקח את הצמחים וקבוצה שכן תקח בקטע של מניעה ובקטע של טיפול ונדע עוד לפני בוא משיח צדקנו מה התוצאות? כלומר למה זה כל כך קשה וכל כך לוקח להם המון זמן? וגם האם נערכים בכלל בישראל מחקרים כאלה שאינם ב'תרופות' אלא בצמחים? אם כן אז איפה יודעים עליהם וכיצד אפשר להשתתף בהם בהתנדבות? אם לא אז למה לא?
על מנת לשכנע את הממסד הרפואי ביעילות צמחי מרפא יש צורך להשתמש בכלים המקובלים על הממסד, דהיינו לבצע ניסויים קליניים אקראיים ומבוקרים. אלה בדרך כלל יקרים, ומעטות קרנות המחקר שמוכנות לממן זאת.
עם זאת, יש היום גישה של רפואה אינטגרטיבית בכמה מקומות בארץ, שמשלבת רפואה קונבנציונלית ומשלימה ונוקטת בגישה מחקרית. למשל, בבית החולים בני ציון בחיפה יש שימוש בגישה כזאת. גם במרחב גליל מערבי של שירותי בריאות כללית (מרפאות לין וזבולון) נוקטים בגישה כזאת (פרופ' ערן בן אריה).
תודה רבה על התשובה
להערכתי בשימוש בצמחים וכו' העלות תהא כמעט אפסית שהרי חלק מהם נמצאים חופשי חופשי ולגמרי בחינם בטבע וחלק אחר נמכר בזיל הזול בשווקים... במקביל לא יהיה מחסור במתנדבים שישמחו להשתתף... בין בקבוצה שמקבלת את הצמח ובין בקבוצה שממשיכה כרגיל בשגרת חייה, כאשר בדיקות המעקב מבוצעות בכל מקרה בלאו הכי.
נראה שהסיבה להיעדר ניסויים כאלה במדינת ישראל קשורה במערך אינטרסים מורכב של חברות התרופות המבקשות להשאיר את ה'שוק' בתחומן הבלעדי כסוג של 'חזקה'. ואולם מערך האינטרסים הזה אינו = לטובת הציבור ואפילו לא לטובת המערכת הרפואית הציבורית כשלעצמה הנאלצת להוציא תקציבים עצומים על הטיפול היקר בחולים בתקופה שבה הקופה הציבורית נמצאת על סף פשיטת רגל מוחלטת. לפיכך השינוי צריך להיות ברמת המודעות הציבורית וברמה הפוליטית ויכול להיות שהגיעה באמת העת לבצע אותו בהקדם האפשרי בבחינת פיקוח נפש ולחסוך לאנשים עוד לא מעט סבל מיותר.
עדיין יש כללים לעריכת ניסוי קליני וגודל מדגם שצריך להתאים, דרך לתת את צמחי המרפא ואת טיפול הדמה שיאפשר לקבל תוצאות מבוקרות וכן הלאה. בלכ מקרה, אני בעד להשתמש בכלים מדעיים מוכרים כדי לבחון יעילות גם של טיפולים משלימים ולעודד את שילובם של אלה שנמצאים יעילים במערך הטיפול הכולל.
החוכמה היא איזון בין 'כלים מדעיים' לבין תובנות אתיות. המדע אינו בגדר רשות לעצמה נפרדת מהקשרים אנושיים.
הדבר דומה למכונית מכבי אש המגיעה לבניין שניצתה בו שריפה ומפקד 'לוחמי האש' מודיע לדיירים הנצורים העומדים להחנק כי אין במקום תקנים הולמים לפעולת חילוץ וגם אין לו סידורי חניה וחיבור מספק למערכת המים.
רוצה לומר קיים מושג של פיקוח נפש. קיימים אלפי מזונות טבעיים הנחשבים כעשויים להועיל... השאלה מדוע מחקרים כאלה שעלותם לא צריכה להיות גבוהה אינם נערכים בהיקפים רחבים במדינת ישראל כאשר לא חסרים לא מתנדבים וגם לא פירות וירקות שמדובר בהם נכבדות...?
שלום ב,
אחי בן 69 חלה בסרטן הערמונית. אני בן 67. מבקש לשאול:
א. קיים מרכיב גנטי למחלה זו?
ב. מה מומלץ לעשות במקרה שלי בשלב הזה , מבחינת בדיקות. לציין שיש לי אי ספיקת כליות כרונית מזה 20 שנה ובמעקב בלבד. 40% תיפקוד. איזה בדיקה אני יכול לעשות כיש בעיה עם חומר ניגוד במקרה שלי.
ג. ומה עושים כדי להקטין סיכונים ברמת אורח החיים השוטף (לציין שלפני 18 שנה חליתי בסרטן הערמונית). מאז במעקב בלבד.
בתודה,
שמעון
שלום סימון
א. יש מרכיב גנטי מסוים בכל מחלת סרטן וגם בסרטן הלבלב. יש גם משפחות עם מוטציות גנטיות ספציפיות שקשורות בין היתר גם עם סרטן הלבלב. עם זאת גנטיקה היא רק רכיב אחד ברשימת גורמי הסיכון למחלה.
ב. לצערי, לא קיימת כיום בדיקה יעילה שמאפשרת גילוי מוקדם של סרטן הלבלב. לאור הסיפור האישי והמשפחתי ומלץ רק מעקב סדיר אצל רופא המשפחה תוך שימת לב לשינויים במצב הבריאות. סוכרת שמופיעה בפתאומיות, למשל, מעוררת חשד בהקשר זה. אם יהיה צורך בהדמייה הרדיולוגים יצטרכו כמובן להתייחס למצב תפקוד הכליות מבחינת שימוש בחומר ניגוד.
ג. חלק מגורמי הסיכון לסרטן הלבלב (ולא רק) הם התנהגותיים וניתנים לשינוי, כמו למשל עישון, תזונה עתירת שומן ועודף משקל. אפשר להפחית את הסיכון אם מקטינים את ההימצאות של גורמים אלה.
סימון שלום,
הרבה בריאות!
שלום רב,
אני בעלי ובננו בן השנה התגוררנו במשך שנה וחצי בדירה שכורה שיועדה לפינוי בינוי. בעקבות פוסט התנגדות של התושבים להריסת המבנה התוודענו בפעם הראשונה לעובדה שקירותיו בנויים אסבסט- ולכן הם מוחים על ההריסה. אני מאוד חוששת לבריאותנו מאחר ובדירה ששכרנו קדחנו לצורך תליית ריהוט, וגם הקיר בסלון התקלף באופן תדיר.
מה עלינו לעשות? עד כמה חמור המצב?
שלום ס.א.,
אזבסט אכן נחשב לחומר בעל פוטנציאל מסרטן, אבל רק כאשר מדובר בסיבי אזבסט באוויר. אם הקירות בנויים אזבסט אבל לא מתפרקים, לא צריכה להיות בעיה. קידוח בקיר פחות בעייתי כי מדובר בפעולה נקודתית. לגבי קילוף הקירות, תחושתי היא כי מה שמתקלף הוא בעיקר שכבות של צבע וביד ולא החומר ממנו עשוי הקיר אבל אינני בטוחה ולכן מציעה כי תתייעצו עם רופא תעסוקתי לגבי חשיפה זה.
נמעתי שנים ממיקרוגל ומיום שנכנעתי והכנסתי לבית חליתי בסרטן שד יותר מאוחר בגב ג-10D וכן גידול בכבד דלקתי האם לראות בו כגורם
בעיקבות הסרטן נמנעים מלתת לי טיפולי פיזיו האמירה שמגביר את הפצת תאי הסרטן בגוף האומנם??
אודטה המליצה שימוש אבקת סודה בחומרי קוסמטיקה לבית השחי האם גילוי גוש סרטני בין בלוטות השחי מושפע מחומרים המכילים אבקת סודה
מה ידוע על תוספים מפיטריות שחב' מיקוליביה מספקת לחולי סרטן האם יש מידע מבוסס על תועלת כלשהי ..
שלום דבור
לא ידוע על קשר בין חשיפה לקרינת מיקרוגל לבין סרטן. באופן ספציפי, לא מוכר קשר בין קרינת מיקרוגל וסרטן השד או גידול כבדי.
לגבי הימנעות מפיזיותרפיה בגלל היותך חולה בסרטן - לא ברור לי במה מדובר. ככלל ספורט מומלץ לחולי סרטן ואני לא רואה סיבה שתהיה הגבלה על פיזיותרפיה אלא אם כן מודבר במשהו שספציפי למצבך הרפואי.
אני לא מכירה קשר בין סודה לשתייה לבין סרטן ולכן לדעתי אין כל קשר בין הדברים.
באשר לתוספים מפטריות כאפשרות תרפוייטית לסרטן, מצאתי רק שלושה מאמרים רלבנטיים בספרות המדעית וכולם מתייחסים לכך כאל טיפול ניסיוני בתחום הרפואה המשלימה/אלטרנטיבית, ולכן לא ברור עדיין אם יש בכך תועלת כלשהי.
בברכת בריאות שלמה,
שלום עמיתאל
בשני המקרים מדובר על טיפול מקומי, תוך-שלפוחיתי, לא טיפול סיסטמי, כך שמבחינת תופעות לוואי הם ככל הנראה עדיפים על פני טיפול כלל גופי. ההבדל הוא בסוג החומר - BCG הוא סוג של חיידק, מיטומיצין לעומת זאת היא תרופה כימותרפית.
אינני קלינאית, ולכן אני ממליצה מאוד שתפני לפורום למחלות שלפוחית השתן באתר, ושם בודאי יוכלו לסייע לך בשאלה של מה ההבדלים בין הטיפולים, מה מידת ההצלחה של כל אחד מהם במניעת חזרת המחלה, וגם יוכלו לכוון אותך למחקרים עדכניים בתחום.
בריאות טובה,