שלום רב, האם ישנה בדיקת סקר לגילוי מוקדם של תהליכי סרטן בגוף?
מה לגבי ביצוע בדיקת pet mri אחת לתקופה כדי לשלול סרטן? מה החסרונות חוץ מהעלות?
והאם יש בדיקות אחרות שיכולות לגלות סרטן ?
תודה
שלום אהוד
כבר נדרשתי לנושא זה מספר פעמים, אין ספק שמדובר בנושא שמעורר עניין. ראשית, סרטן הוא שם מקובץ למספר רב של מחלות שלא בהכרח דומות זו לזו.
שנית, צריך להפריד בין בדיקות לגילוי מוקדם, שהן בדיקות שמאפשרות לאתר מחלה סמויה בשלב מוקדם ללא תסמינים קליניים על מנת להפחית את התמותה מאותה מחלה, לבין בדיקות אבחנתיות (שמאששות חשד קליני לסרטן), כמו ספירת דם ובדיקת מח העצם במקרה של ליקמיה, וכמו בדיקות של סמנים ביולוגיים שונים שיכולים לסייע במעקב אחרי מידת הפעילות של מחלה קיימת (למשל בסרטן השחלה או הערמונית).
אין כיום סוללה ידועה של בדיקות דם לגילוי מוקדם של סרטן מכל סוג.
מנם יש קיטים מסחריים שמבטיחים גילוי מוקדם של סרטן מכל סוג בבדיקת דם פשוטה אחת, אבל לא ברור מה תקפותם, ולא בטוח שיש מה לעשות עם תוצאה חיובית. התייחסתי לנושא זה בעבר ( חפש בפורום בנושא ״גילוי מוקדם״).
לשאלתך לגבי סריקת MRI, באופן עיוור ז (כשלא יודעים מה מחפשים) זה כמובן לא מומלץ. מדובר בבדיקה אבחנתית מצוינת לדברים מסוימים, ובדיקה שהומלצה לגילוי מוקדם של סרטן השד למשל בקבוצות מסוימות באוכלוסיה (למשל נשים נשאיות למוטציה בגן BRCA) אבל לא באופן גורף.
בברכה
ליטל קינן
ראשית תודה רבה על התגובה
האם אפשר את השם של קיט הבדיקה שמאבחנת אם יש לי סרטן
ושנית האם pet mri לא משקף את כל הגוף? ככה שניתן יהיה לראות אם קיימים לי גידולים בגוף
אני לא מכירה קיטים מסחריים אבל אם תדפדף אחורה בדפים של הפורום זה בוודאי יעלה כי היו שאלות נוגע לזה בעבר.
לגבי PET-CT - הבדיקה מצוינת כאשר יש לה מטרה ברורה. אבל כפי שאמרתי, להשתמש בה במסגרת של fishing expedition, זאת אומרת, מסע חיפוש בלי מטרה מסוימת, לגמרי לא מוצדק. בדיקות הדמייה טובות בהקשר כוללני של חשד קליני, של תוצאות מעבדה, וכן הלאה. בדיקת הדמייה נטולת הקשר תסבול בעיקר מהבעייתיות של בדיקות כאלה ללא התועלת: ראשית, לא כל גידול יודגם באופן ברור כך שיהיו תשובות כוזבות שליליות. שנית, יהיו הרבה מאוד ממצאים חסרי משמעות (בדיקות כוזבות חיוביות), שידרשו המשך בירור. מדובר בבזבוז עצום של משאבים הן של מיכשור והן של כח אדם שלא לומר כספיים, על משהו שמעולם לא הוכח שמפחית תמותה מסרטן כבדיקת screening כללית.
תודה על תגובתך
דפדפתי אחורה בפורום ולא ראיתי שום קיט בדיקה לגילוי סרטן
איפה אוכל למצוא בדיקה כזאת? מהו שמה?
שלום רב
צר לי, אינני מכירה שמות של בדיקות מסוג זה, פשוט זכרתי כי בעבר היתה שאלה (ואולי יותר מאחת) שהתייחסה לנושא דומה.
שלום רב דוקטור,
רציתי לדעת אם קיים סיכון לחלות בסרטן עכב עבודה במפעל לייצור מוצרי פלסטיק וגומי במשך תקופה ממושכת, והאם ישנם מחקרים המראים על הקשר הזה?
תודה מראש
שלום דניאל23
ידוע שיש קשר בין חשיפה תעסוקתית לכימיקלים שונים המשמשים בתעשיית הפלסטיק לבין סיכון לתחלואה בסרטן אבל מדובר בחומרם מסוימים ובחשיפות אופייניות, ולא הוספת פרטים שיכולים לסייע במתן תשובה מדויקת יותר. מכל מקום, לסוכות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) של ארגון הבריאות העולמי יש רשימה מתעדכנת של חומרים ונסיבות חשיפה שונות - גם תעסוקתיות - שעלולים להגדיל את הסיכון לחלות הסרטן.
עם זאת חשוב מאוד לציין שכאשר הסיכון ידוע והחומרים הרלבנטיים מוכרים כמסוכנים, ננקטים אמצעי מיגון מתאימים לעובדים.
ראשית תודה רבה לתשובתך דר קינן
איזה פרטים התכוונת שעליי להוסיף כדי לקבל תשובה מדוייקת יותר? החומרים במפעל הם
ABS, polycarbonate,polystyrene,polyethylene,polypropylene
בנוסף לכך ברצוני לשאול האם יש איזשהן בדיקות תקופתיות שאת ממליצה לי לעבור לגילוי מוקדם של סוגי סרטן שונים עקב עבודתי במפעל במשך 30 שנה. והאם ידוע לך איזה אמצע מיגון אמורים להינקט והאם הם באמת מנטרלים את ההשפעות המסוכנות של החומרים?
תודה מראש דניאל
בנוסף מבוצע שימוש גם בחומר styrene
מבין החומרים שהזכרת, רק styrene נחשב לכימיקל שעלול להיות מסוכן לאדם בחשיפה תעסוקתית מבחינת תחלואה בסרטן. גם אז, לא ברור אם המטבוליט הפעיל של החומר, styrene 7,8-oxide מתנהג באופן זהה ובכל זאת מוגדרים שניהם לפי הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן כקרצינוגנים פוטנציאלים לאדם.
לגבי אמצעי המיגון, עדיף לשאול רופא תעסוקתי שכן אינני מצוייה בכך אבל ככל שידוע שקיימת חשיפה תעסוקתית לחומרים שמוגדרים כקרצינוגנים, יש הנחיות תעסוקתיות ברורות שעל המפעל לעמוד בהן.
החומרים הללו לא מסרטנים גם כשאר הם עוברים תהליך התכה בחימום?
ובקשר ל Polystyrene, לפי מה שהבנתי הוא עשוי מStyrene ואת ציינת כי Styrene נחשב כמסרטן ..
אז זה אומר שגם Polystyrene מסרטן בזמן התכה?
תודה מראש (:
בדקתי ברשימת החומרים המסרטנים של IARC ולגבי פוליסטירן כתוב במפורש שאינו מסווג כחומר מסרטן בבני אדם. רק סטירן מסווג ככזה.
לגבי שאלת ההתכה קשה לי לענות. זה אינו תחום ההתמחות שלי ולכן הצעתי לפנות לרופא תעסוקתי.
תודה רבה דוקטור
האם את יכולה להפנות אותי לרופא תעסוקתי? או איפה מוצאים רופא תעסוקתי? קופ״ח?
לכל קופת חולים יש רופא תעסוקתי אחד לפחות. לדעתי גם למפעל בו עבדת צריך להיות רופא תעסוקתי. מלבד זאת לצערי אין לי רעיונות נוספים איך להגיע לרופא תעסוקתי. האם צוות הסיוע של הפורום יכול אולי לעזור?
\בברכה
שלום,
יש לי 2 שאלות:
1. יש לנו תינוקת בת חודש ובעלי מעשן. הוא מעשן רק מחוץ לבית ובמקומות פתוחים ומקפיד לרחוץ ידיים ופנים ולהחליף חולצה לפני שהוא נוגע בבת שלנו. השאלה שלי אם זה מספיק בשביל להרחיק ממנה את הרעלים הנלווים לעישון? האם כאשר הוא לא מחליף חולצה הרעלים יכולים לעבור אליה ולבגדים שלה? או למצעים שלנו? לספה בסלון וכו׳?האם יש בדיקת מעבדה לעשות לתינוקת (של שיער/ רוק וכד׳) בשביל לבדוק אם יש לה ניקוטין בדם בעקבות העישון של בעלי? והאם יש צורך?
2. סיגריה אלקטרונית- האם גם בעישון סיגריה אלקטרונית יש עישון פסיבי? אני חוששת שמכיוון שאין ריח אז אין מה ש״יתריע״ להתרחק/ להישטף וכו׳... האם גם בעישון סיגריה אלקטרונית יש צורך להתרחק ולאחר מכן בשטיפה והחלפת בגדים?
תודה רבה!!
שלום etrogal
1. המונח "עישון מיד שלישית" מתאר מצב בו חומרים המצויים בעשן סיגריה שוקעים על פני משטחים נייחים בחדר שעישנו בו. החשש הוא מפני שחרור מזהמים אלה לאוויר החדר לאורך זמן, גם כאשר המעשנים כבר לא נמצאים בו, והחשיפה של משתמשים אחרים בחדר אליהם. העניין הוא, שאין מידע ברור ועקבי לגבי מידת הנזק - אם בכלל - של חשיפה מסוג זה. כביסה מסלקת חומרים אלה מבגדי המעשן ולכן יש להניח שאם בעלך מחליף בגדים ורוחץ ידיים ופנים הוא מצמצם את החשיפה האפשרית של התינוקת למינימום.
2. לגבי סיגריה אלקטרונית, אין הרבה עדויות מדעיות אבל אלה שקיימות רומזות שגם חשיפה לעישון מסוג זה גורמת נזקים לבריאות המעשן ואולי גם לבריאות הסובבים אותו.
העצה הטובה ביותר תהיה להפסיק לעשן, כמובן. ברור שקל יותר לומר זאת מלעשות זאת, אבל יש היום תמיכה בגמילה מעישון במסגרת ביטוח הבריאות הלאומי..
שלום
אני בן 45 ותודה לאל בריא (משקל תקין, מעולם לא עשנתי, טבעוני כבר 5 שנים, עוסק בספורט, לוקח תוספי תזונה שונים באופן קבוע).
לאחרונה גיליתי שלמרות שמוצרי CBD עדיין לא חוקיים רשמית בארץ, ניתן להזמין אותם מחול והם בוב המקרים מגיעים בדואר באין מפריע.
יש למשל קפסולות CBD ISOLATE 99% ויש שמן.
האם נטילת CBD באופן קבוע הוכיחה את עצמה שמונעת או לפחות מפחיתה משמעותית סיכוי לסרטן? אם כן, מהו המימון המומלץ ליום למניעה? ומה עדיף, שמן או קפסולות?
שלום ירון 101
ראשית, כל הכבוד על ההתמדה באורח החיים הבריא.
שנית, לשאלתך לגבי CBD וסרטן - אין כיום הוכחות ממחקרים שנטילת CBD באופן קבוע מונעת סרטן בבני אדם.
יש מחקר אחד שמצאתי ברמת תאים (מחקר על שורות תאים בתנאי מעבדה) בנושא של מניעה ראשונית (מניעת התחלואה) של סרטן המעי הגס אבל אין בשלב זה עבודות שהתייחסו לשאלה הזאת בבני אדם. כן יש עבודות שמתייחסות ל-CBD באספקט של מניעה שלישונית (מניעת סיבוכים והדרדרות) באנשים שכבר חלו בסרטן, ולרוב ההתוויה היא במטרה להקל על תופעות הלוואי של הטיפול הקונבנציונלי.
ל-CBD עלולות להיות גם תופעות לוואי שיש לקחת בחשבון.
שלום arpooa
העלית נקודות חשובות ונכונות, וזאת הזדמנות בשבילי לחדד את הנושא של קביעת מדיניות בריאות על בסיס evidence-based medicine.
לפי ארגון הבריאות העולמי, הפעלת תכנית סינון כדי לאבחן מחלה כלשהי מוקדם ככל האפשר מוצדק רק בהינתן התנאים הבאים: (1) קיימת טכנולוגיה פשוטה ובלתי מסוכנת יחסית לצורך הגילוי המוקדם, שיעילותה מוכחת; (2) המשאבים הנדרשים להפעלת תכנית הסינון מכסים באופן מלא או כמעט מלא את כלל אוכלוסיית היעד; (3) המשך הבירור והאבחנה של מי שזוהו כ"חיוביים" בבדיקת הסינון נגיש וזמין ואינו מהווה צוואר בקבוק; (4) שכיחות המחלה באוכלוסיית היעד גבוהה יחסית.
באשר לבדיקת LDCT כבדיקת סינון באוכלוסיית מעשנים כבדים, ראשית יש להתייחס לרמת ה-evidence לגבי אפקטיביות הבדיקה (במקרה הזה - הפחתת תמותה מסרטן הריאה) כמו שציינת, ומטה אנליזה עשויה בהחלט להיות במקום לאור התוצאות המעט שונות בין אירופה וארה"ב . שנית, יש להתייחס למתווה הפיזי של הפעלת התכנית (משאבים, מיומנות הצוות, אפשרות להמשך בירור בזמן סביר, אסטרטגיות ל"דיוג" אוכלוסיית היעד=מעשנים כבדים). שלישית, צריך להעריך את מאזן העלות-תועלת של התכנית, שעשוייה להשתנות ממדינה למדינה בכפוף לשיעור העישון, שיעור התחלואה ועוד. לבסוף, צריך לבחון במסגרת מחקר pilot את היישומיות כולה, כולל ההיענות בפועל לתכנית המוצעת, שיעור התקלות והסיבוכים, זמני ההמתנה ועוד.
לרוב אנשי המקצוע שעוסקים בקביעת מדיניות בבריאות הציבור הם מומחים לבריאות הציבור. זו הפרופסיה שהוכשרה לכך, ויודעת לתכנן ולבדוק את כל הפרמטרים שהובאו לעיל. לא נכון להסתמך בהחלטות לגבי מדיניות בריאות מעין אלה אך ורק על המלצות איגודים מקצועיים (כמו למשל איגוד הרדיולוגים או איגוד האונקולוגים), טובים ככל שיהיו. זו בדיוק היתה מטרת הקמת ה-US Preventive Services Task Forces (ארגון מקצועי ללא פניות).
בן 41, הייתי מעוניין לעבור בדיקה מקיפה לגילוי/שלילת המחלה. מאיפה מתחילים?
תודה למי שיוכל לעזור
"שלא נדע", שלום רב
אין כיום בדיקה אחת שמגלה גידולים חשודים אשר הוכחה כמועילה. לסוגי סרטן מסוימים - מעטים, דרך אגב - יש בדיקות לגילוי מוקדם שהוכחו כמפחיתות תמותה מהמחלה ולכן כדאי להשתמש בהם, אבל הן מתאימות לחתך מסוים של גיל וגורמי סיכון. למשל, בדיקת הממוגרפיה לגילוי סרטן השד (מומלץ לנשים בנות 50-74 אחת לשנתיים). לנשים בסיכון גבוה למחלה בגלל נשאות מוטציות מסוימות מומלץ לבצע MRI. או בדיקת דם סמוי בצואה (מומלץ לבני 50-74 אחת לשנה). לאנשים בסיכון גבוה לסרטן המעי הגס מומלצת בדיקות קולונוסקופיה.
בגילך, אם אין לך גורמי סיכון ברורים לסרטן (כמו למשל סיפור משפחתי מחשיד, נשאות מוטציות ועוד), אין ממש בדיקה מומלצת ספציפית, מלבד להיות עירני ולשים לב לכל שיננוי שהוא בתפקוד, ולגשת לרופא.
אני בן 45 ומאז שנולדתי ועד היום בו אבי נפטר מהתקף לב, נחשפתי לעישון פאסיבי מאסיבי בבית. אבי היה מעשן כבד של 3 קופסאות ביום והוא עשה זאת לידינו (אני בן יחיד). אני זוכר את ריח העשן החזק בכל גיל. גרנו באזור קר ולכן רוב הזמן החלונות היו סגורים והוא עישן לידי ללא הפסקה. למרבה המזל שלי, הוא נפטר מהתקף לב כאשר הגעתי לגיל 14 וחצי לערך. אימי היום בת 83 נמצאת בבית אבות עם דמנציה אבל לא פתחה אף מחלת סרטן.
מאז העישון הפאסיבי בגיל 14 מעולם לא עשנתי בעצמי ולא נחשפתי כמעט לעישון פאסיבי אחר.
האם אני נמצא בסכנה כלשהי לפתח מחלה הקשורה בחשיפה לעשן בגיל הילדות? רופא המשפחה אמר שהוא לא שמע על אף מקרה שאדם פתח סרטן ריאה בנסיבות כאלו. ב 2013 עשיתי צילות ריאות בעקבות שיעול ממושך והוא יצא תקין (שיעול לאחר התקררות שנמשך חודשיים).
האם צריך בדיקות נוספות?
שלום בן חיים
עישון סביל (פאסיבי), שהיום גם נקרא עישון כפוי, נמצא כקשור לתוצאי בריאות רבים שבעבר נקשרו בעיקר לעישון פעיל. לפי דבריך, אכן נחשפת לעישון כפוי בילדות.
עם זאת, חלף מאז זמן רב ואתה - תודה לאל - כיום בריא. אין כיום המלצה לביצוע בדיקות לגילוי מוקדם בנסיבות חשיפה אלה (עישון כפוי בילדות).לכן הטוב ביותר הוא לנקוט מניעה ראשונית, כלומר, לא לעשן ולהימנע מחשיפה נוספת לעישון כפוי, לאמץ אורח חיים בריא ולהיות קשוב לשינויים בתפקוד הגוף כדי להגיע לרופא בזמן.
הרבה בריאות
האם יש דרך לכמת את שנות העישון הפאסיבי לשנים של עישון אקטיבי? למשל: X שנים של עישון פאסיבי שווה ל X חלקי איזה פקטור כלשהו? מן הסתם, עישון מיד ראשונה אקטיבי אמור להיות יותר מזיק מעישון יד שניה.
מדוע אני שואל? כי ישנם מחשבוני סקר לחישוב סיכון לחלות במחלות שונות. והם שואלים אם אותו אדם עישן בעבר, ואם כן כמה שנים וכמה קופסאות ביום. כאן אני לא יודע מה לענות כמעשן פאסיבי?
נהוג לכמת את העישון האקטיבי לפי מספר שנות העישון מוכפל בכמות הסיגריות היומית. כך למשך, אם אדם נהג לעשן קופסה ליום במשך 30 שנה כמות העישון לה נחשף תוגדר כשלושים שנות קופסה ואם אדם עישן רבע קופסה ליום במשך 40 שנה כמות העישון שלו תוגדר כ-10 שנות קופסה (ההנחה היא שבקופסה יש 20 סיגריות).
אבל לא מוכרת לי שיטה לכימות החשיפה לעישון פסיבי, שכן מי שנחשף לעישון כפוי יכול להיות חשוף לו חלק מהזמן מחד גיסא, או שיכול להיות חשוף לעישון אקטיבי של מספר אנשים. לכן זה הרבה פחות מדויק ולרוב מסתפקים במדדים חצי איכותיים.
1. האם בגדים אכן מגינים מפני קרינת שמש או שמדובר רק בבגדים מיוחדים לקרינות השונות?
2. מה נחשב לאריגה צפופה? האם זה כולל את כל סוגי הבדים (כותנה..פוליאסטר..)
3. האם מקדמי ההגנה אכן יעילים עמידים במים, כולל הזעה? כי ממידע שונה באינטרנט הדעות חלוקות.
4. ממידע שקראתי באתרים שונים, קיימים מקדמי הגנה שמכילים כימיקליים שעלולים לפגוע בעור. האם ישנם מקדמי הגנה יעילים שהם טבעיים?
תודה!
שלום Ofir400
אני מציעה כי תעביר/י שאלות אלה גם לפורום מלנומה וסרטני עור כי שם עוסקים ישירות בתחום זה.
1. קרני השמש מסוגלות לחדור דרך בגדים רגילים, שמספקים רק הגנה חלקית מפניהן. מידת ההגנה תלויה בצבע האריג (בהיר מגן יותר), עובי וטקסטורת האריג (צפוף מגן יותר), מידת הכיסוי השבגד מעניק (כיסוי רב יותר מגן יותר) ומידת ההיצמדות של הבגד לגוף (רפוי מגן יותר).
בגדים שפותחו במיוחד כמסנני קרינת UV לרוב מדורגים באמצעות מדד UPF, Ultraviolet Protection Factor המתאר את יכולת הסינון שלהם (ככל שגבוה יותר, ההגנה טובה יותר.
2. אריגים צפופים יותר הם אריגים סינתטיים וסמי-סינתטיים (כמו פולייסטר או ילון), אבל גם צמר, ג'ינס, קורדרוי. אריגים לא צפופים הם אריגים טבעיים כמו כותנה דקה או משי.
3. למיטב ידיעתי, אין אף מקדם הגנה שעמיד לחלוטין בפני מים או הזעה. הדרישה הרגולטורית של ה-FDA ביחס לטענה "עמיד במים" היא שמסנן הקרינה ימשיך להיות אפקטיבי במהלך זמן קצוב (40 או 80 דקות) לאחר הטביילה במים אבל לא מעבר לכך. מכאן ברור שיש למרוח מסנן קרינה מחדש לאחר טבילה במים או לאחר הזעה. גם הוראות השימוש בישראל לרוב כוללות הנחיה למריחה חוזרת של מסנן הקרינה. להלן מאתר האגודה למלחמה בסרטן: http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6747
4. מקדמי הגנה שפשוט חוסמים את חדירת קרני ה-UV באמצעות יצירת שכבה פיזית בלתי חדירה על העור בהחלט קיימים, תחמוצת האבץ היא אחד מחומרים אלה (החומר הלבן שאנשים נהגו למרוח על האף בעבר). הם נחשבים ליעילים למדי אבל לא מצאתי מידע שמשווה אותם לתכשירים הכימיים.
תודה רבה על התשובה המהירה.
1. ציינת שבגד בהיר מגן טוב יותר. אני מיידע אותך שבאתר שלכם מצויין שבגד כהה מגן טוב יותר-
http://www.cancer.org.il/template/default.aspx?PageId=6751
אז מה נכון בעצם?
2.האם קרם ההגנה שמציעה חברת Moraz הישראלית לא נחשב לקרם טבעי ויעיל?
3. קראתי בכתבה לא מזמן שמחקר בחו"ל מצא ששיער הפנים, כלומר, זקן, ככל שהוא צפוף, חוסם את הקרינות עד לרמה של 90 ומשהו אחוז. האם זה נכון? והאם אפשר לומר שגם שיער ראש חוסם את הקרינה ומגן על העור?
1. אכן, סתירה... במקור בו בדקתי צויין צבע כהה כבולע קרני UV ולכן עלול להגדיל חשיפה להן. אבדוק אל מול פרסום האגודה ואעדכן את התשובה במידת הצורך.
2. אין לי מושג לגבי הרכב הקרם וגם לא לגבי יעילותו. אולי בפורום מלנומה וסרטן עור יוכלו לעזור יותר?
3. אכן, נמצא שלזקן וגם לשפם יכול להיות תפקיד חלקי בהפחתת החשיפה לקרינת UV אבל אני לא בטוחה לגבי חסימה ברמת של 90%... אני מניחה שאפשר לומר אותו הדבר על שער הראש אם מדובר בשער צפוף, אבל שוב, גם זה לא נראה לי תחליף לכובע.
כפי שהבטחתי, בדקתי את השאלה והנכון הוא כי בד כהה מגן טוב יותר מאשר בד בהיר (לא כפי שכתבתי, וכן כפי שכתוב באתר האגודה) כי אמנם בד כהה בולע יותר קרני אור, אבל מאידך גיסא הוא גם מגן יותר, ועובדה זו נבדקה במספר ניסויים.