פורום גינקו-אונקולוגיה ופוריות - לנשים וגברים

שלום, 

לטעמי גילו סרטן שחלות , בניתוח הוצאו רחם ושחלות והרופא גם קילף את מעטפת השומן כי ראה גידולים גם בפי הטבעת (חלחולת) , הבנתי ממנו שקילף את מה שראה אך יש גרורות שהן בלתי נראות לעין ולכן הטיפול הינו כימו. אני מאוד מודאגת מכמה דברים: 1. איך ניתן לדעת היכן מפוזרות הגרורות ? הרי הבדיקה רגילה לא ניתן לראות פחות מחצי סנטימטר. 2. מדובר על אישה לא צעירה, חלשה מבחינה פיזית, עם פצעים טרום סרטניים בפה  מע' חיסונית חלשה, לחץ דם גבוה, סוכר מעט גבוה ,קשריות על בלוטות הלימפה ...

שאלתי היא , עד כמה אישה במצב כזה יכולה בכלל לשרוד טיפולי כימו,החשש שלי שזה יעשה יותר רע מטוב. האם יש חלופות לאישה במצב כזה ?? (כרגע אינני יודעת מה הפתולוגיה המדויקת של הגידול , נדע רק עוד שבוע) 

אני קוראת על טיפול אימונוטרפי, על קנאביס שממזער גידולים, על תרופות ביולוגיות, על אווסטין , על קיטודרה וכו' וכו'. אני מאוד מודאגת ומהולבלת מכל המידע. מי יכול לעזור לנו לעשות סדר בדברים ? אני לא בטוחה שלאונקולוג שלה יש את הזמן והסבלנות ממש לשבת איתי ולענות על שאלותיי.

ממש זקוקה לעזרה בעניין 

ת  

שלום לך

ראשית אני מאד מקווה של אונקולוג המטפל יש מספיק זמן לשוחח איתך. שנית חלק מהחששות שלך מוצדקים אך אחד מהדברים החשובים לפני קבלת ההחלטה על הטיפול היא הערכה תפקודית ורפואית, שתקבע את כשירותו של המטופל או המטופלת לעמוד בתכנית הטיפול.

כעיקרון, הטיפול המומלץ במצבה של אמא כולל כימוטרפיה לעיתים עם מרכיבים נוספים. אין מידע המצביע על תועלת של קנאביס במקרה זה.

אני משוכנע כי הצוות המטפל יוכל לארגן המעטפת המתאימה לאמא וישנה את תכנית הטיפול במידה ותופעות הלוואי תהיינה חריגות

שנה טובה

יעקב 

שלום לך,

אנסה לעשות מעט סדר בדברים הידועים ואשתדל להבהיר מהם הדברים שנמצאים עדיין בשלבי מחקר או פרסומים שאינם מבוססים מספיק. בכל מקרה ממליץ כי מקורות המידע בהם תשתמשי יהיו אמינים ומבוססים ולא על בסיס שמועה כזו או אחרת.

סרטן השחלה, לצערי, עדיין מאובחן ברוב המקרים כאשר איננו מוגבל לאיבר בו החלה המחלה להתפתח. סרטן השחלה או סרטן החצוצרה מתאפיינים בפיזור מחלה גרורתי, בעיקר בחלל הבטן, כך גם פני הדברים במקרה של אמא.

גם כאשר אנחנו נוטלים ביופסיות אקראיות ממקומות שונים שאינם נראים נגועים, אנו מוצאים בסבירות גבוהה פיזור מיקרוסקופי של תאי הגידול. לכן, הניתוח, מוצלח ככל שיהיה, איננו מספק. יש להוסיף טיפול, שיתפזר בצורה סיסטמית ויגיע לכל הגוף, ולכל אתר בו קיימת ״מושבה״ של תאי סרטן - גרורה.

הטיפול התרופתי המקובל ביותר והמוכח כבעל יכולת להסיג את המחלה לאחור או להכיל את הסרטן הוא טיפול כימוטרפי.

העובדות, מצביעות על כך שהצלחת טיפול זה תלויה בהתנהגות הביולוגית של הגידול. כלומר, קיימים גידולים רגישים מאד, ש״יעלמו״ תחת הטיפול והנשים תחלמנה. לעומתן, יש נשים עם מחלה עמידה לטיפול או עמידה חלקית, ואז נצפה בהתקדמות מחלה מחודשת, תוך פרק זמן קצר יחסית. כמובן שהספקטרום רחב. אין אשה אחת הדומה לרעותה, למרות שלכאורה, הן נושאות את אותה האבחנה. לכן, יש נשים, שאמנם תחווינה התקדמות מחלה בעתיד, אך התקדמות זו עלולה להופיע לאחר הפוגות בעלות פרק זמן משתנה. מטרת הטיפול היא להביא לכך שהפוגה זו תהיה הארוכה ביותר, על פי תכונות הגידול.

בעשורים האחרונים, חלה התקדמות בהבנה של מחלה וגורמי הסיכון. המחקרים מצביעים על כך שנשים הנושאות מוטציה גנטית באחד מהגנים BRCA או נשים עם מוטציות דומות, יכולות לשפר את סיכויי התגובה, עם שילוב של תכשירים ביולוגיים מתאימים, לאחר השלמת הטיפול הכימוטרפי. כמו כן, לפני כעשור הוחל שילוב של תרופה בשם אבסטין המשפרת את התוצאות בתת אוכלוסיות מסוימות של החולות (שוב, לא בכולן). הצוות המטפל ימליץ לאמא לעבור בדיקות גנטיות הן לעצמה והן בדיקות של הגידול (חלק מהמוטציות נמצאות בגידול אך אינן מוטציות העוברות בתורשה-אינן נמצאות בגנים של החולה)

הטיפול הכימוטרפי אכן כרוך בתופעות לוואי לא פשוטות, אך רוב הנשים מצליחות לעמוד בכל תכנית הטיפול. קיימות תרופות וטיפולים שונים היכולים לסייע במהלך הטיפול. על כולן תשמעו הסבר מפורט מהצוות, שמטפל באמא. מדובר הן בטיפולים תרופתיים ״רגילים״, הן בשילוב של טיפולים משלימים כמו אקופונקטורה, או שימוש בקנאביס רפואי.

עד היום אין מידע על כך שקנאביס רפואי במינון כלשהו משפר את תוצאות הטיפול בסרטן השחלה. אך בהחלט יכול לתרום ולסייע בטיפול בתופעות הלוואי, או בהתמודדות עם הסימפטומים הקשורים במחלה. ניתן לשלב גם טיפולים משלימים אחרים באישורו של הצוות המטפל, ובנהחה שאינו סותר את הפעולה האנטי סרטנית של הטיפול.

שימוש באימונותרפיה - קיטרודה ותרופות אחרות כמו אופדיבו הם חמרים המעירים את מערכת החיסון - על ידי ״הסרת המסכה״ מעל הגידול כדי שמערכת החיסון תזהה אותו כגוף זר ותשתתף בתהליך הטיפול. סרטן השחלה - הוא סרטן הנחשב ״קר״ יחסית ומערכת החיסון איננה מתעוררת כבעצמה מספקת בטיפול זה, שלא כמו גידולים אחרים - מלנומה ועוד. השימוש בתכשירים אלה בקו ראשון איינו עצמאי ללא כימוטרפיה ועד כה לא הוכיח את עצמו.

קיימים מחקרים בעולם העושים שימוש בשילוב של כל התרופות שהוזכרו כטיפול בקו ראשון. גם בארץ קיימים מחקרים מסוג זה, וחלק מהנשים, במידה ועונות על קריטריוני ההכללה, יכולות להשתתף במחקרים אלה. חשוב להדגיש כי מדובר במחקר בו חלק מהנשים מקבלות תכשירי פלסבו. את יכולה לקבל מידע על כך מהצוות המטפל.

הדבר החשוב ביותר לדעת הוא, כי ההמלצות הכלליות אינן המלצות פרטניות. כל אשה מקבלת המלצה, הנראית מתאימה למצב תפקודה ולמחלות הרקע שלה. גם במהלך הטיפול, נעשים שינויים שונים, על מנת לאפשר את השלמת הטיפול. 

אני מקווה כי תוצאות הטיפול של אמא ישיגו את התוצאה המיטבית.

תוכלי לשאול כאן בפורום שאלות ספציפיות לגבי טיפול כזה או אחר עליו שמעת. 

שלום לך,

אנסה לעשות מעט סדר בדברים הידועים ואשתדל להבהיר מהם הדברים שנמצאים עדיין בשלבי מחקר או פרסומים שאינם מבוססים מספיק. בכל מקרה ממליץ כי מקורות המידע בהם תשתמשי יהיו אמינים ומבוססים ולא על בסיס שמועה כזו או אחרת.

סרטן השחלה, לצערי, עדיין מאובחן ברוב המקרים כאשר איננו מוגבל לאיבר בו החלה המחלה להתפתח. סרטן השחלה או סרטן החצוצרה מתאפיינים בפיזור מחלה גרורתי, בעיקר בחלל הבטן, כך גם פני הדברים במקרה של אמא.

גם כאשר אנחנו נוטלים ביופסיות אקראיות ממקומות שונים שאינם נראים נגועים, אנו מוצאים בסבירות גבוהה פיזור מיקרוסקופי של תאי הגידול. לכן, הניתוח, מוצלח ככל שיהיה, איננו מספק. יש להוסיף טיפול, שיתפזר בצורה סיסטמית ויגיע לכל הגוף, ולכל אתר בו קיימת ״מושבה״ של תאי סרטן - גרורה.

הטיפול התרופתי המקובל ביותר והמוכח כבעל יכולת להסיג את המחלה לאחור או להכיל את הסרטן הוא טיפול כימוטרפי.

העובדות, מצביעות על כך שהצלחת טיפול זה תלויה בהתנהגות הביולוגית של הגידול. כלומר, קיימים גידולים רגישים מאד, ש״יעלמו״ תחת הטיפול והנשים תחלמנה. לעומתן, יש נשים עם מחלה עמידה לטיפול או עמידה חלקית, ואז נצפה בהתקדמות מחלה מחודשת, תוך פרק זמן קצר יחסית. כמובן שהספקטרום רחב. אין אשה אחת הדומה לרעותה, למרות שלכאורה, הן נושאות את אותה האבחנה. לכן, יש נשים, שאמנם תחווינה התקדמות מחלה בעתיד, אך התקדמות זו עלולה להופיע לאחר הפוגות בעלות פרק זמן משתנה. מטרת הטיפול היא להביא לכך שהפוגה זו תהיה הארוכה ביותר, על פי תכונות הגידול.

בעשורים האחרונים, חלה התקדמות בהבנה של מחלה וגורמי הסיכון. המחקרים מצביעים על כך שנשים הנושאות מוטציה גנטית באחד מהגנים BRCA או נשים עם מוטציות דומות, יכולות לשפר את סיכויי התגובה, עם שילוב של תכשירים ביולוגיים מתאימים, לאחר השלמת הטיפול הכימוטרפי. כמו כן, לפני כעשור הוחל שילוב של תרופה בשם אבסטין המשפרת את התוצאות בתת אוכלוסיות מסוימות של החולות (שוב, לא בכולן). הצוות המטפל ימליץ לאמא לעבור בדיקות גנטיות הן לעצמה והן בדיקות של הגידול (חלק מהמוטציות נמצאות בגידול אך אינן מוטציות העוברות בתורשה-אינן נמצאות בגנים של החולה)

הטיפול הכימוטרפי אכן כרוך בתופעות לוואי לא פשוטות, אך רוב הנשים מצליחות לעמוד בכל תכנית הטיפול. קיימות תרופות וטיפולים שונים היכולים לסייע במהלך הטיפול. על כולן תשמעו הסבר מפורט מהצוות, שמטפל באמא. מדובר הן בטיפולים תרופתיים ״רגילים״, הן בשילוב של טיפולים משלימים כמו אקופונקטורה, או שימוש בקנאביס רפואי.

עד היום אין מידע על כך שקנאביס רפואי במינון כלשהו משפר את תוצאות הטיפול בסרטן השחלה. אך בהחלט יכול לתרום ולסייע בטיפול בתופעות הלוואי, או בהתמודדות עם הסימפטומים הקשורים במחלה. ניתן לשלב גם טיפולים משלימים אחרים באישורו של הצוות המטפל, ובנהחה שאינו סותר את הפעולה האנטי סרטנית של הטיפול.

שימוש באימונותרפיה - קיטרודה ותרופות אחרות כמו אופדיבו הם חמרים המעירים את מערכת החיסון - על ידי ״הסרת המסכה״ מעל הגידול כדי שמערכת החיסון תזהה אותו כגוף זר ותשתתף בתהליך הטיפול. סרטן השחלה - הוא סרטן הנחשב ״קר״ יחסית ומערכת החיסון איננה מתעוררת כבעצמה מספקת בטיפול זה, שלא כמו גידולים אחרים - מלנומה ועוד. השימוש בתכשירים אלה בקו ראשון איינו עצמאי ללא כימוטרפיה ועד כה לא הוכיח את עצמו.

קיימים מחקרים בעולם העושים שימוש בשילוב של כל התרופות שהוזכרו כטיפול בקו ראשון. גם בארץ קיימים מחקרים מסוג זה, וחלק מהנשים, במידה ועונות על קריטריוני ההכללה, יכולות להשתתף במחקרים אלה. חשוב להדגיש כי מדובר במחקר בו חלק מהנשים מקבלות תכשירי פלסבו. את יכולה לקבל מידע על כך מהצוות המטפל.

הדבר החשוב ביותר לדעת הוא, כי ההמלצות הכלליות אינן המלצות פרטניות. כל אשה מקבלת המלצה, הנראית מתאימה למצב תפקודה ולמחלות הרקע שלה. גם במהלך הטיפול, נעשים שינויים שונים, על מנת לאפשר את השלמת הטיפול. 

אני מקווה כי תוצאות הטיפול של אמא ישיגו את התוצאה המיטבית.

תוכלי לשאול כאן בפורום שאלות ספציפיות לגבי טיפול כזה או אחר עליו שמעת. 

ביופסיה שתוצאתה cin3 בוצעה ה מעבדת rem.

א. מבקשת לעשות בדיקה נוספת מאחר וארבעה חודשים קודם נלקחה ביופסיה שהיתה תקינה לגמרי .

לאיזו מעבדה כדאי לשלוח את הדגימה? 

ב. האם ניתן לעשות צריבה ולא קוניזציה. 

שלום לך

ישנן מעבדות שונות שיכולות לבצע רביזיה. מעריך שהקל ביותר יהיה להעביר לפתולאב.

יש קצת בלבול במושגי הצריבה ו קוניזציה. טכניקת הקוניזציה המקובלת נעשית תוך שימוש בטכניקה הכוללת ״צריבה״

שנה טובה 

שלום.

בבדיקת דם נמצא ca125 ערך 60.

האם זה מעיד על משהו מסוכן? בת 38. 

שלום לך

ערך נסמן איננו מצביע על ממאירות. לא ברור לי מדוע נלקח.

יש סיבות שפירות לעלית ערך זה במעט מעל הנורמה. בגיל הפריון ישנם מצבים שפירים רבים הגורמים לעליית הסמן. לא ניתן לנתק הבדיקה מהקונטקסט הכללי

מעריך שמי ששלח את הבדיקה יוכל להרחיב יותר.

שנה טובה 

שלום ד''ר קורח,

 שאלתי את שאלתי - בעניין טיפול לאחר סיום הכימותרפיה - בניסיון למנוע חזרת המחלה, וחלק מתשובתך בעניין זה היתה: 

"במצבך קיימת כמובן האופציה להמשיך את הטיפול מעבר למצוין בסל במידה ואין תופעות לוואי חריגות הכרוכות בטיפול זה.

במהלך השבועות הקרובים יפורסם מחקר, כניראה חיובי על השילוב של מעכבי פארפ גם לנשים לא נשאיות בקו ראשון.

 המחקר אפשר מתן האבסטין עם הטיפול. מתחילים הטיפול כ 4-8 שבועות לאחר סיום הטיפול הכימוטרפי. ממליץ כי תעקבי אחר פרסום תוצאות אלה.

רציתי להבין: 

האם כוונתך היתה - שבנוסף לאווסטין, קיים מחקר שיתפרסם בקרוב, שעניינו שילוב של מעכבי פארפ, בחולות שאינן נשאיות, כמוני, ושמקבלות כעת בנוסף לטיפול הכימותרפי, גם האווסטין, שאותו אני כבר מקבלת,  ואמשיך לקבל כנראה במשך שנה?

  האם אותן נשים לא נשאיות -  במצבי הטיפולי,   יקבלו גם  מעכבי פארפ,  בנוסף/ או במקום אווסטין? 

או שמבחינתי  במסגרת תכנית הטיפול העכשווית והעתידית, לא אוכל לקבל מעכבי פארפ ? 

והאם המחקר שאותו הזכרת בתשובתך יתפרסם כאשר אמצא/אהיה כבר במסגרת הטיפול השנתי באווסטין? 

אם תוכל - אנא הסבר לי שוב , כי לא כל כך הבנתי.

ועוד שאלה - היכן אוכל למצוא את תוצאות המחקר המדובר כפי שהצעת לי ? 

אודה על כל הסבר ואינפורמציה בעניין זה. תודה רבה מראש.

דר קורח יקר שלום!

רקע;סרטן שחלות שלב 3

בניתוח הראשוני בדוח פאתולוגי נרשם שהגידולים מהסוג הכי נפוץ ברוס אפיתליאלי קרצינומה.

עברו 5 שנים של טיפולי כמוטרפיה

והיה אפשרי עקב מיעוט הנגעים בהישנות לבצע ניתוח חוזר להוצאת נגעים ממאירים.  בדוח פאתולוגי הנוכחי רשום שהנגעים הם -סרוס פפילרי קרצינומה  גרורתי .שאלתי האם זה אותו הדבר כמו בניתוח הראשון או שהנגעים השתנו למוטציה שונה?

טעות מקלדת

בניתוח הראשוני היה high grade serus אפיתליאלי קרצינומה

ועכשיו סרוס פפילרי קרצינומה גרורתי 

שלום לך,

במצבך קיימת כמובן האופציה להמשיך את הטיפול באבסטין מעבר למצוין בסל במידה ואין תופעות לוואי חריגות הכרוכות בטיפול זה. במהלך השבועות הקרובים יפורסם מחקר, כניראה חיובי על השילוב של מעכבי פארפ גם לנשים לא נשאיות בקו ראשון. המחקר אפשר מתן האבסטין עם הטיפול. מתחילים הטיפול כ 4-8 שבועות לאחר סיום הטיפול הכימוטרפי. ממליץ כי תעקבי אחר פרסום תוצאות אלה.

פרט לכך אין בנמצא תרופה  שהוכחה יעילותה במניעה זו.

ישנם פרסומים שונים אודות תרופות כגון מטפורמין, אספירין ועוד אך אף אחת מהתרופות לא הוכחה כבעלת תועלת כזו המצדיקה את רישומה לחולות בסרטן השחלה.

אורח חיים בריא הוכח כמאריך הפוגה בגידולים רבים. אינני זוכר מחקר ספציפי שהוכיח זאת בסרטן השחלה, אך ממליץ בחום לשמור על אורח חיים מסוג זה. 

רפואה שלמה 

דר קורח שלום רב!

נטלתי שנתיים אולפריב

עד שישנה הישנות שטופלה בלפרוסקופיה להוצאת 3 נגעים ואחכ כמוטרפיה. כרגע מרקר תקין.

אני מבינה ש זיגולה בסל הבריאות אך שאלתי; האם אני זכאית בקריטריונים  לקבל נירפריב? והאם אתה חושב שאולי לא יאשרו לי מכיוון שקיבלתי בעבר אולפריב..

כרגע אני מאוד עצובה כי אין לי כבר אלטרנטיבה לטיפול אחזקתי כלשהוא (סרטן שחלות .,נשאית brca1 אחרי הישנות שניה -קו שלישי

אין כיום מידע על חשיפה חוזרת למעכבי פארפ אך בהחלט קיים הגיון לנסות זאת.

קיים מחקר פעיל בארץ הנקרא OREO הבודק את התועלת של שימוש חוזר במעכבי פארפ

שלום לך

אינני יודע אם זה המקום לדון במחקרים שונים המתפרסמים בעיתונות הרפואית והמדעית אך אסביר את התקציר המצורף ואתייחס בהקשר הקליני.

כהקדמה אומר רק כי מחקרים דומים מתפרסמים לעשרות כל שבוע בעיתונות זו. 

חשוב להדגיש כי המחקר הינו מחקר בחיות מעבדה ובשורות תאים ומטרתו, בניית תיאוריה בדבר תפקידם של שני הגנים האמורים ARID1A ו PIK3CA. מוטציות בגנים אלה שכיות מאד בגידולים שונים וגם באנדומטריוזיס. התיאוריה האמורה, לדעת החוקרים מסבירה את תפקידם של גנים ״מקולקלים״ אלה בהתפתחות מחלות אלה, בעיקר באספקטים של פולשנות ונדידה. התוצאות שהושגו, לדעת המחברים, מאוששות את התיאוריה שלהם.

חשוב לציין כי עד היום השימוש בתרופות מוככונות מטרה כנגד PIK3CA ודומיו בסרטן רירית הרחם לא השיגו תוצאות מרחיקות לכת.

המחקר הינו מחקר בסיסי. אין בנתונים הללו, עדיין, בשורה משמעותית מבחינת הטיפול באנדומטריוזיס או בסרטני רירית הרחם, אבל חשוב להשקיע מחקר בכיוונים כאלה ואחרים, עד שבסופו של יום, נמצא התהליכים הטובים יותר לטיפול במחלות אלה, ובמחלות אחרות.

פרופ'/ד"ר נכבדים שלום רב,

1. רעייתי בת 35, בשנת 2014 עברה ניתוח לפרסקופיה להוצאת ציסטה שחלתית שהתבררה כגידול סרוס פפילרי בורדרליין שלב 3 עם אימפלנטים לא חודרניים בפיזור נרחב ברחם באגן ובשחלות דו"צ. בנוסף נמצאו נגעים מיקרו פפילריים ונכרתו שתי החצוצרות.

2. מאז רעייתי במעקב צמוד כל חודשיים שלושה לערך עם ביצוע בדיקות ca125 + ca15.3 לרבות us ואגינלי ומעקב רופא גניקו אונקולוג.

3. בחודש יוני 2017 עברה שוב לפרסקופיה אבחנתית לצורך הוצאת ביופסיות לפתולוגיה ונמצאו גידולים מיקרו פפילריים בפיזור נרחב באגן ברחם ובשחלות.

4. בחודש נובמבר 2017 שוב נותחה והפעם כרתו לה את שתי השחלות לרבות ניקוי וכריתה של משטחים נגועים.

5. נכון להיום אין לה חצוצרות ואין לה שחלות, והותירו לה רחם בלבד. נאמר לנו כי עדיין ישנם אימפלנטים לא חודרניים בורדרליין שלב 3 מיקרו פפילרי באגן וברחם.

6. ומכאן שאלתנו כדלקמן: לנוכח המתואר לעיל האם הגידול הסרוטי השחלתי כבר אינו פעיל לנוכח כריתת השחלות דו"צ או שהגידול הסרוטי השחלתי עדיין פעיל היות ועדיין ישנם אימפלנטים מיקרו פפילרי בפיזור נרחב באגן וברחם ?

לתשובתך אקדים תודה

בברכה,
יחיאל סלוק, עו"ד ומגשר
מען למשלוח מכתבים: רח' כחלית ההרים 12/16 מודיעין 7170842
דוא"ל: yslouk@gmail.com
טלפקס: 077-7100775
נייד: 050-6760003

שלום לך,

ראשית תודה על המידע המפורט.

לעניין שאלתך,

נוכחות השחלות איננה משפיעה על הפרודנוזה הכוללת.

הדבר שייקבע הפרוגנוזה הוא אופי ההתנהגות של האימפלנטים מחוץ לשחלות .

אחד המנגנונים שאולי משפיע בעקיפין הוא המניפולציה ההורמונלית הכרוכה בכריתת השחלות., במידה ומנגנון כזה פעיל בהשפעה מדכאת על התקדמות גיודל מסוג זה. 

מקווה שההפוגה בהתקדמות המחלה תמשך. 

אני בת 26

עם ממצא CIN1 וזן פפילומה 56  חיובי בסיכון גבוה  

האם כדאי לי לעבור קוניזציה

קראתי באחד הממרים ש.... 

 "אם תוצאת בדיקת זני HPV חיובית לזנים High risk מומלץ לשקול טיפול של הרס אזור המעבר."

האם זה נכון ?

האם קונזציה לא מסכנת הריונות עתידיים?צלקות וכ"ו

כמה זמן כדאי לי להיות במעקב שמרני ? 

 תודה רבה על התשובות