בוקר טוב. אני לאחר ניתוח הסרת מננגיומה שבוצע לפני שלוש שנים בדיוק.נשארה שארית בשל מיקומה הרגיש.
בבדיקת MRI האחרונה בין השורות ההערה הזו : רקמה אקסטרה-אקסיאלית מתאדרת, בצמוד לפלקס צרברי קדמי, קרוב לוודאי רקמת מנינגיומה.
בהמשך: שינויים פוסט אופרטיביים פרונטליים ידועים, כולל אנצפלומלציה מצחית, והרקמה מתאדרת פאראפלציני קדמית
בסמוך המתאימה לרקמת מנינגיומה.
ללא שינוי גס בר מדידה ביחס לבדיקה קודמת.
מוקדים נוספים של אותות חריגים בחומר הלבן דו"צ, לקורלציה קלינית,
רושם לדינמיקה קלה וכמפורט בגוף התשובה. להמשך בירור
אשמח לקבל ביאור בשפה פשוטה לנאמר . תודה ושבוע טוב.
אלא, פגם התפתחותי במערכת העצבים המוחית שיכול לגרום להתקפי אפילפסיה בין השאר. היות ובתוצאות ה MRI רשום חשד לאסטרוציטומה, זה מה שיותר אמור להדאיג אותך, אז נקווה שזה לא באמת זה, כי גם עם ממאירות נמוכה, האסטרוציטומה היא קטלנית עם תוחלת חיים של 4 עד 10 שנים מיום האבחנה, ולעיטים עלולה לשנות צורה ליותר אגרסיבית כמו גליובלסטומה
בשלב זה שזה מאד קטן, אין מה לעשות חוץ ממעקב ובדיקות MRI חוזרות לאחר 3 ו 6 חודשים ושנה בכדי להעריך את קצב הגדילה ולנסות לקבל אבחון יותר מדוייק.
הרבה בריאות, ובהצלחה.
אגב,אני לא רופא (אני עדיין סטודנט), אז זו לא תשובה רשמית.
קודם כל תודה על התשובה הכנה ...
אני רוצה לדעת גם אם מצליחים להוציא את הגידול בדרגה נמוכה התחולת חיים זה בין 4 ל 10 שנים ?
הי
הגידולים הלו מאד לא שכיחים, וקשה לאבחן אותם על סמך MRI בלבד. גודל הממצא ב MRI קטן ולכן לרוב מצריך מעקב. גם לא ברור האם יש לך אילו סימפטומים, כי ממצא בגודל כזה הוא לרוב אסימפטומטי. אמרת שהיו סחרחורות, וזה הביא לבדיקות. אין זה אומר שיש קשר בין הסחרחורות לממצא. אם עברת בדיקת CT עם וללא חומר ניגודי, ולא ראו כלום, אז יש מצב שהממצא ב MRI אינו ממצא אמיתי, אלא גם טעות פענוח או ממצא אקראי חסר משמעות. כעקרון, לכ 20% מהאוכלוסיה תמצא איזו אנומליה בבדיקת MRI מוח, למרות שהם יכולים לחיות 80 שנה ללא שום תסמין. זו גם סיבה שלא תמיד כדאי לבצע בדיקות כאלו ללא סיבה מספיק מוצדקת.אילו הסחרורות היו בעקבות גידול, אז לא סביר שאותו גידול לא היה מתגלה בבדיקת CT, שכן בכדי לגרום לתסמינים, הוא חייב להיות מספיק גדול. לגבי גידולי גליומות, כולל כאלו שפירים או מדרגת ממאירות נמוכה, בלי קשר אליך, למרבה הצער הם לרוב מתפתחים לגידול יותר אגרסיבי שיכול לחזור גם לאחר ניתוח. גם לא כולם ניתנים לניתוח. תלוי אם הגידול מוגדר היטב ונפרד מרקמות מוח חיוניות, כי יש כאלו שהם DIFFUSED שלא נתיחים ומטופלים רק עי הקרנות.אבל זה מאד מוקדם כרגע. ממליץ מאד שתקבע תור לנירולוג מומחה לגידולי מוח עם נסיון בפענוח של תמונות MRI. מה שהרדיולוג רושם, לא תמיד זה מה שרואים.
מי שלח אותי לmriולmrs השני זה ניוריוכירוג שראש את הדיסק הראשן של mri שבגלל סחרחורות שעשיתי למרות שctראש טצוואר יצאו תקינים זה היה כאיחו המשך בירור שגרתי כזה ניורולוג לדעתה זה היה רק משהו מולד לפי התוצאות של הmri ראשון אבל בכל זאת נשלחתי ל ניוכורויג ליתר ביטחון והוא פתח את הדיסק ואמר של סחרחורות אין קשר לזה ממצא ושזה יכול להיות מולד וגם כידול קטן ישכול לעשות בעיות בעתיד וקשה לו לומר נכון לעכשיו גם בגלל שעבר האדרה קלושה
ואכן התותאות של mriעם mrs השני ...יכול להיות שזה הקראי ומשהו שיצא על הדרך כזה אבל עם סיכוי למשהו גידולי
האם מישהו מכיר אדם שעבר ניתוח מנינגיומה בשיטות לא פולשניות?
כמו שיטה שנקראת cyber knife?
ראיתי באינטרנט שמטפלים בשיטה זו בהיידלברג ובמינכן בגרמניה.
האם מישהו יודע משהו על שיטה זו לניתוחי מוח?
שלום רב
יש לי גרורות מוחיות כתוצאה מסרטן שד. רובן בדורה מטופת בקסלודה ואווסטין.
ב-mri מוח האחרון שעשיתי היה כתוב שמוקדים מרובים עוברים האדרה כשחלקם עוברים האדרה מעט קטנה יותר בהשוואה לבדיקה הקודמת
למה מתכוונים בהאדרה? האם זה מתאר שיפור או הרעה בהשוואה לבדיקה הקודמת?
תודה רבה
האדרה משמעותה השפעת חומר הניגוד שמוזרק במהלך הבדיקה.
קשה לתת לך תשובה חד משמעית מבלי לדעת פרטים מדוייקים, האם קיבלת הקרנות? באיזו דרך? מתי?
תתיעצי עם הרופא המטפל.
שלום רב. אימי עברה לפני שבוע הקרנות ל4 אזורים במוח. בשני אזורים הוסרו הגידולים והקרנה היא לאחר הניתוח. מאז הניתוח ( 26.09) קיבלה כל בוקר דקסמטזון 4 מג'. ביום הsrs טופלה עם דקסמטזון 8 מג' ויום אחרי הטיפול גם. כעת מורידים מינון ב2 מג' כל יומיים. היום היא לוקחת 2 מג' בלבד.
יומיים לאחר הניתוח הופיע כאב באזור מנותח אחד בלבד (באזור הצלקת ספציפי). מינון דקסמטזון שקיבלה אז היה 6 מג'. באזור עוצמת קרינת מירבית ניתנה כ25gr בנפח של 4.5cc. היא לוקחת רוקסט פלוס 2 כדורים כל 8 שעות נגד הכאב. זה עוזר באופן מוגבל. הכאב בא בפעימות, בדמוי לשריר - מתכווץ ומשתחרר. יש גם סחרחורת ועייפות, אבל לא מעבר למצופה. לחץ דם וסוכר תקינים. מוקדים נוספים טופלו גם כן בקרינה מעל 20gr בנפחים 2.4cc, וכ1cc לשני מוקדים קטנים.
כמה שאלות: עד כמה זה אופייני לטיפול srs בעוצמה ונפח כזה? - זו שאלה עקרית.
האם מינון דקסמטזון מתאים או שאולי כדאי להחזיק יותר זמן מינון של 4 מג'? או אולי יותר? לא הצלחתי למצוא שום מידע על כאב ספזמטי בעקבות הטיפול.. ניסינו אופטלגין, אקמול, זלדיאר - לא נותנים מענה לכאב. איזה סוג של משכך כאבים ניתן עוד לנסות?
תודה רבה,
יוליה
הכאב אינו אופייני לטיפול ב SRS.
תתיעצו עם הרופא המטפל.
זהו גידול נדיר, ולא זכור לי מקרה בו הגידול התחיל במוח . האם מדובר בגידול שהחל מהקרקפת ופלש למוח? במקרה כזה כדאי להתייעץ עם אונקולוג המתמחה בראש צוואר.
בת 57, בריאה בד"כ, ב-MRI התגלה גידול כנראה מנינגיומה בבסיס הגולגולת ליד הקלינואיד. יושב על עצב הראיה מימין ושלוחה לשמאל ... לא ברור החדירה לתעלה מצד ימין...
למרות שכרגע אין פגיעה בראיה בכלל. שדות ראיה וOCT עצבי ראיה תקינים. מומלץ לי לעבור ניתוח כריתה תוך חודשיים שלושה כשברור מראש שגם לא יהיה ניקוי טוטאלי של הגידול. (מבלי לסכן תפקודים).
אני בהסטריה מהניתוח. יש מישהו שעבר ניתוח פתיחת הגולגולת להוצאת מנינגיומה באיזור מסלולי הראיה בבסיס הגולגולת? אצל מי? מה היו התוצאות?האם לחפש מנתח מומחה בחו"ל.? או כול תובנה אחרת יכולה לעזור.
אם אפשר לתקשר ישירות עוד יותר טוב ...
אימי חולת GBM דרגה 4 בצד ימין, עשתה שני ניתוחים תוך 4 חודשים, קיבלה הקרנות למשך חודש עם טמודל, ולא עזר, היא חלשה מאוד אחרי הניתוח השני יש לה שיתוק צד שמאל מרותקת למיטה, לחץ הדם לא יציב,
האם האיווסטין עוזר למצב הזה, ( עברה ניתוח לב לפני 6 שנים, היא מקבלת קליקסן פעמים ביום)
מייה שלום מצטערת לשמוע על מצבה של אימך.
אווסטין יכול לעזור בחלק מהמקרים לתקופה מסויימת,
אם לחץ הדם אינו יציב- יתכן ותהיה בעיה במתן אווסטין. תתיעצי עם הנוירואונקולוג המטפל.
שלום לך מייה ברצוני לעזור לאימך בגין הגידול שמצאנו לה וארצה להסביר כיצד
זה המייל שלי liorim16@walla.com
הי ליאור
את/ה יכולה לפרט פה? או לשלוח לי מייל ל-
memeana27@gmail.com
תודה
לאבא שלי יש סרטן בריאות, עקב פרקוס ביד שמואל הגענו לבית חולים ולאחר צילום mri התגלתה גרורה בצד ימין בגול 13 מ"מ. לפי הרופאים מרמב"ם הוחלט להסיר את הגרורה בניתוח. קבלנו ייעוץ מרופא מבינלסון התמחות נירו אנקלוג והציע לבצע הקרנה רדיותרפיה.
מה עדיף ואם אפשר לייעץ לנו ולעזור בנושא.
שתי הגישות מקובלות, יעילותן כנראה די דומה. ולכל אחת מהן יתרונות וחסרונות.
ההחלטה לעדיפות על אחת מהגישות צריכה להביא בחשבון את מכלול הנתונים של המטופל ומחלתו.