פורום סרטן מערכת העיכול - מעי גס, לבלב, קיבה, דרכי מרה

לכבוד הפרופסור מה עדיף לקבל בקו טיפול שלישי בסרטן מעי גס ,האם TAS 102 או שילוב של רגורפניב וניבולומאב או קיטרודה ולנבטניב תודה רבה

שלום בקו הטיפול השלישי המוכח ומאושר FDA יש את הרגורפניב או הTAS השילוב של רגורפניב ניבולומאב או קיטרודה לאנבטיניב בגידולים שהם MSS הינו נסיוני.

סרטן מעי גס שלב 3. במקום טיפול עם צנתר אני אקח כדורים וטיפול לוריד בזרוע האם הטיפול בוריד כואב?

אחותי עם סרטן במעי הגס ומספר גרורות בחלל הבטן. התחילה 6 מחסורי טיפול בכימותרפיה כל טיפול במשך יומיים עם הפסקה של שבועיים.. האם ניתן לדחות מחזור טיפול בשלושה שבועות?

שלום במידה והמחלה בשליטה טובה מצד אחד, ומצד שני קיים קושי להתאושש תוך שבועיים לטיפול הבא , האונקולוג המטפל יכול להחליט על הגדלה של המרווח הטיפולי.

תודה רבה

שלום פרופ' הוברט, אימי אובחנה לפני כשנה עם סרטן קיבה גרורתי, היא טופלה בכימותרפיה (ציספלטין ו-5FU), הרצפטין ובמסגרת מחקר קיבלה קיטרודה/ פלצבו. לאחר הפסקת הכימותרפיה-לאחר 9 מחזורי טיפול (מזה כ-8 חודשים פט-סיטי ללא קליטה) נשארנו עם טיפול בהרצפטין וקיטרודה. מכיוון שהרצפטין גורם לעיתים לכאבים בחזה וירידה בתפקודי הלב, כמו שקרה לאימי, בוצעה הפסקה של הרצפטין למשך 2 טיפולים וניתנה רק הקיטרודה/פלצבו- לאחר הטיפול החלה פריחה בגוף, תחילה בגב ולאחר מכן גם בגפיים (50% מהגוף), רופאת עור בבית החולים אבחנה זאת כתגובה לתרופה (pytriasis rosea), לאחר טיפול בכדורים אנטי-היסטמינים ואז פרניזון, לא היה שיפור והחל טיפול במשחה קלובטאזול פרופיונאט. טיפול זה הביא לשיפור ניכר ולהעלמות הפריחה. כיום אמא נותרה בעיקר עם גרד ויובש בעור, שאלתנו היא- האם נכון להמשיך בטיפול בקיטרודה והרצפטין (למשך שנה נוספת) על אף הפריחה והגרד שהיו ושעלולים לחזור או שמא הגוף אותת לנו שהוא שבע מהטיפולים? תודה רבה שנה טובה ובריאות טובה

שלום מדובר בהחלטה קשה מצד אחד מחלה ברמיסה ממושכת בזכות הטיפול, מצד שני החשש המוצדק מהתלקחות המחלה אם הטיפול יופסק. מדובר בהחלטה מורכבת לא פשוטה שצריכה להלקח על ידי האונקולוג המטפל עם הכרות טובה של סך הנתונים.

שאלתי שאלה בפורום גנטיקה. אבל זה רלוונטי גם לכאן. אשמח אם תגיבי שם. תודה!

שלום רב. בת 53 לאחר cva ,אבלציה בשל AF, נשאות ל fvl+mthfr+pt20210 ונשאות לסרטן שד+שחלות+לבלב. בעקבות כאבי בטן ונשאות לסרטן הלבלב בוצע mrcp להלן התוצאות:מס ציסטות של נגע באיזור הגוף, נצפה מחובר לצינור הלבלב שאינו מורחב. אין האדרה פתולוגית או נודלים מורלים או מסות סולידיות. הטחול,האדנלין ללא ממצא אין לזהות גושים בבטן עליונה. סיכום: ממצאים ציסטיים קטנים בלבלב עד קוטר 1.2ס"מ ,יכולים להתאים ל IPMN מסוג צינורות צד. לא ניתן להשוות לבדיקות קודמות בשל נטייה גנטית ממולץ לשקול קורולציה עם EUS או מעקב בעוד 6 ח אשמח להבהרת משמעות הממצא, מה חומרת המצב? האם עדיף לבצע כבר EUS או להמתין לבדיקה בעוד 6 חודשים? תודה מראש

שלום מדובר בממצא שפיר בהדמיית הלבלב אשר מעלה סיכון להתפתחות סרטן הלבלב. ולכן מומלץ במעקב המרפאה ייחודית המעקב כולל בדיקת רמות סמנים בדם אחת לשנה אולטרה סאונד אנדוסקופי או MRI לבלב לפעמים ישאב תוכן ציסטה גדולה וישלח לבדיקת סמנים וציטולוגיה לוודא כי אין ממאירות.

בימים האחרונים קראתי על תסמונת בארט וסרטן הוושט ואני מת מפחד... אני בן 35 רזה, לא מעשן ולא שותה, כביכול בריא ללא מחלות רקע. יש לי מזה שנים רבות רפלוקס יומיומי ללא שריפה או כאב בחזה - רק טעם חמוץ בפה שעולה לי אחרי הארוחות, לא מטופל בתרופות נגד צרבת ומעולם לא עשיתי גסטרוסקופיה... מגיל 18 אני חושב היה לי טעם מר בפה כל הזמן ולא ידעתי מה זה. מתישהו עם השנים זה הידרדר לריפלוקס לא אופייני, נראה לי בסביבות גיל 25 אבל יכול להיות שהרבה יותר מוקדם. ברפלוקס הזה כשאני אוכל וכמעט מכל מזון, אני מרגיש את טעם חמוץ עולה לי לגרון וטעם חמוץ בפה שנשאר לשעה-שעתיים. זה קורה על בסיס יומיומי. משתדל להוריד את הטעם החמוץ עם מים אבל הוא חוזר לאחר כמה שניות. בדרך כלל יש טעם מר ולא חמוץ בפה כשהקיבה ריקה אבל אולי זה פסיכולוגי. אין לי צרבות (הרגשה של כאב או שריפה בחזה) בכלל. זה קורה דווקא יותר במזונות בסיסים כמו בננה למשל או פרוסת לחם אחיד בלי כלום, חלב ומוצרי חלב ניגר. אבל אם אני אוכל חביתה מטוגנת למשל זה בקושי מורגש. אם אני אוכל ארוחה כבדה ולאחר מכן ירק (עגבניה, מלפפון, גמבה) זה גם לרוב פחות מורגש. אני חושב שזה מתגבר בחרדה. אני פשוט די הכחשתי והדחקתי את המחלה שלי והשלמתי עם קיומה. חשבתי שאם אני צעיר אז הסיכוי שלי לחלות בסרטן הוושט נמוך מאוד למרות הרפלוקס כמעט כל ארוחה. קראתי את המחקר הזה: https://www.nejm.org/doi/10.1056/NEJMoa1103042 שנתן סיכוי של 1.2 ל-1000 אנשים שיש להם בארט אבל בקרב חולים צערים יותר בני 30-49 היו רק 2 מקרים של סרטן על קרוב ל-10,000 שנות מעקב ו-5 מקרים של HGD. בניגוד למחקרים אחרים בהם הסיכוי הוערך להיות הרבה יותר גבוה. וקראתי עוד מחקר שאמר שהסיכוי לסרטן המעי הגס יותר גבוה מהסיכון לסרטן הוושט גם למי שיש לו תסמינים יומיומיים של GERD בכל גיל גם לגברים. https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3901355/figure/F3/?report=objectonly https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles/PMC3901355/ זה הרגיע אותי בזמנו... אבל מצד שני במחקרים האלה אני מאמין שכמעט כל החולים מטופלים ב-PPI או חוסמי H2 שמקטנים את החומציות ואני לא... וגם אין להם כנראה ותק ארוך שנים כמוני עם רפלוקס... הבנתי שבאוכלוסיה הכללית הסיכוי לגבר בגילי לחלות בסרטן הוושט היא 1 ל-100 אלף בשנה. אין לי הקאות או דימומים, אין פליטה של תוכן מפה, אין תסמינים נשימתיים (שיעול, כחכוח וכו') כלשהם, אין שינוי בקול. אין ירידה בתאבון ואין שינוי במשקל. אין קושי או כאב בבליעה, אין בחילות. רק הרגשה של נוזל חמוץ שעולה וטעם חמוץ בפה מיד לאחר האוכל שנמשך לשעה-שעתיים, אבל אני מניח שהוושט כולו מודלק כרגע. אין לי תסמינים חדשים בחודשים האחרונים שלא היו בשנים האחרונות. מה הכי מתאים למה שאני מתאר? ריפלוקס רגיל, ריפלוקס כתוצאה מבקע, ריפלוקס מרתי, ריפלוקס LPR, כיב קיבה, דלקת קיבה, הליקובקטר פילורי, משהו אחר? אם הבנתי נכון קוראים לתופעה Regurgitation ? והיא יחסית עמידה לטיפול לעומת צרבת רגילה? למה לא שורף לי בחזה כשנוזל הקיבה עולה? יכול להיות אולי יכול להיות שהוא פחות חומצי? כדאי לעשות גסטרוסוקפיה פרטית? יש טעם לעשות עכשיו או צריך קודם לקחת כדורים עד שתעלם הדלקת שכנראה קיימת בוושט כדי שיוכלו לראות אם יש בארט/סרטן. יש סיכוי שאין לי בארט למרות הריפלוקס הממושך?? לאבא שיש איבחנו בארט ללא דיספלזיה לקראת גיל 70, אחרי שהיה לו צרבות והליקובקטר והוא קיבל טיפול משולש. כשהוא היה צעיר היה לו אולקוס אני חושב. היום הוא לוקח אומפרדקס במינון גבוה שמנטרל לו את הצרבת. יש טעם לבדוק הליקובקטר לפני שאני מתחיל טיפול ב-PPI? שואל עד שיגיע התור שלי לרופא גסטרו. אני מת מפחד ולא מתפקד... תודה רבה

דר' שלום רב אני בת 50 לפני שש שנים עשיתי בדיקת קולונוסקופיה שיצאה תקינה. בשנה האחרונה אני מרגישה בשינויים בהרגלי היציאות, בהתחלה סבלתי מעצירות, היו יציאות כל יום אבל מאד קשות, לאחרונה הקיבה נעשתה יותר רכה. מכיוון שאבא שלי נפטר בגיל 72 מסרטן המעי הגס, ובגלל התסמינים שלי, קבעתי תור לקולונוסקופיה אבל התור הוא רק לעוד שלושה חודשים. השאלה שלי האם לאור התלונות, כדאי לנסות להקדים את התור או לעשות באופן פרטי? אני מאד דואגת. תודה

שלום רב לאחי בן 40 סרטן מעי גרורתי רק לרטרופריטניאום [על פי ביופסיה מהרטרופריטניאום ]ובתחילה גם לקשרית רטרוקרורלית ומעט בלוטות לימפה במזנטריום ,כעת לאחר טיפול כימותרפיה נשארה רק מחלה ברטרופריטוניאום וגם היא בשיפור .הוא קיבל לפני חודש הקרנות לרטרופריטוניאום .הכירורג טוען שהוא לא מועמד ל HIPEC לאור המחלה ברטרופריטניאום .אני מצאתי את המאמר הבא The impact of radiological retroperitoneal lymphadenopathy on survival after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy for colorectal peritoneal metastases L R van der Werf 1, E Wassenaar 2, A de Niet 3, F Lalezari 4, H J Braam 5, B van Ramshorst 2, J Nederend 6, I H J T de Hingh 5, N F M Kok 3, A G J Aalbers 7 Affiliations expand PMID: 30414704 DOI: 10.1016/j.ejso.2018.10.540 Abstract Objectives: To investigate the impact of retroperitoneal lymphadenopathy (RPLP) on pre-operative CT scan on overall survival (OS) and disease-free survival (DFS) after cytoreductive surgery and hyperthermic intraperitoneal chemotherapy (CRS-HIPEC) for peritoneal metastases (PM) of colorectal cancer. Background: In patients with PM enlarged retroperitoneal lymph nodes (RPLP) are usually considered extra-regional lymph node metastases and therefore these patients may be excluded from CRS-HIPEC. This is a clinical dilemma since it is often hard to obtain histology from these nodes. Methods: In this multicenter, retrospective study all consecutive patients with colorectal PM treated with CRS-HIPEC between 2004 and 2013 were included. The preoperative CT-scan was re-analyzed for the presence of RPLP based on the radiological appearance of enlarged lymph nodes. Outcomes were OS and DFS. Kaplan-Meier methods and Cox regression modeling were used to analyze the impact of RPLP on OS and DFS. Results: In 25 of 401 patients (6.1%) RPLP was observed on the preoperative CT-scan. Patient, tumor and surgical characteristics did not statistically significantly differ between groups with and without RPLP. After a median follow-up of 46 months, the one-, three- and five-year survival was 80%, 59%, 38% and 90%, 50%, 36% in the group with and without RPLP respectively. Median OS (47 vs. 35 months, logrank: p = 0.70) and median DFS (14 vs. 15 months, logrank: p = 0.81) did not statistically significantly differ between groups. In multivariable analysis, RPLP did not significantly influence survival. Conclusion: Enlarged retroperitoneal lymph nodes on a pre-operative CT-scan should not automatically exclude patients from CRS-HIPEC. Keywords: CRS-HIPEC; Hipec; Retroperitoneal lymph nodes; Retroperitoneal lymphadenopathy; peritoneal metastases. שאלתי היא האם זה משנה מעט את התמונה .אני מבין ששם כנראה לא נלקחה ביופסיה מהרטרופריטוניאום אבל אפשר להניח שלפחות חלק מהחולים היה להם מחלה ברטרופריטניאום ובכל זאת הם הרויחו מהניתוח ,מה שעוד שהמחלה ברטרופריטונואום של אחי בהטבה משמעותית וחלק גדול מהקליטה ב PET נעלם וגם הוא קיבל קרינה תודה רבה

שלום אנחנו לא עושים HIPEC לחולים עם מחלה פעילה ברטרופריטונאום, יש מאמר אחד בעד ועשרות נגד. ויש את הנסיון האישי של המנתחים והאונקולוגים. במידה ובעקבות ההקרנות הבלוטות יעלמו ניתן יהיה לשקול שוב את נושא הHIPEC

אהלן, שואל בשביל חברה טובה שאובחנה זה עתה עם סרטן המעי הגס (כנראה בלי גרורות) בגיל 35, וקצת מחפשים את עצמנו: 1. אילו מחלקות בארץ נחשבות מובילות (אונקולוגיה וכירורגיה) 2. רופאים מובילים לדעה שניה 3. כירורגים שנחשבים חזקים בניתוח ממאירויות במעי הגס אנחנו גרים באזור השרון אז עדיפות לרופאים בין ת"א לחיפה. המון תודה! אורי