עברתי כריתה חלקית של המעי הגס וניתוח גרורה בכבד ואני סובל מדרמטומיוסיטיס .המופע העורי החל לפני שנתגלה הגידול ואחרי הניתוח החלה בעיה בשרירים . טופלתי בפרדניזון החל מ- 80 מ"ג ב 4.2010 עד רמת 0 ב- 1.2011 . לאורך התקופה ירדה רמת ה-CPK והתייצבה לרמה הנורמלית . ב- 24.1.2011 חלה קפיצה ברמת ה - CPK ל- 1722 . הונחיתי לחזור למינון פרדניזון של 5 מג + פלקוניל 400 מג , אך ב- 7.2.2011 הרמה היתה 2972 והונחיתי לעלות את הפרדניזון ל- 20 מג .עלי לציין שבדיקת anti- MI2 היתה חיובית .
מעבר לשאלת רמת המינון של הפרדניזון -האם ניתן לדעת אם התעוררות ה- ד.מ. הינה תופעה פאראניאופלסטית של הגידול , או תגובה אוטואימונית אחרת ? הסמנים לגידול וה-CT הינם תקינים בשלב זה .
האם הדרמטומיוסיטיס כתופעה פאראניאופלסטית אופיינית יותר לגרורה מאשר לגידול המקורי ?
תודה על תשובתך
האם עלי להבין מכך שחזרת התופעות של הדרמטומיוזיטיס , לאחר תקופת רגיעה , מרמזת בסבירות גבוהה על התעוררות מחודשת של הגידול ?
איך אפשר לחזות מראש את סיכויי ההצלחה של ארביטוקס בסרטן של מעי גס? הבנתי שיש סמן ביולוגי ("ביו מרקר") מיוחד עבור זה. איך הוא נקרא? איפה עושים את זה? אשמח לקבל כל מידע בעניין זה.
נשארו ברשותי 2 חפיסות קסלודה 500mg כל אחת, 120 כדורים בחפיסה, תוקף מרץ 2011, מחיר מוזל מאד 500 ש"ח לחפיסה.
מור 0544868285
דר' הוברט שלום רב.אמי בת 78 , לפני כשנה התגלה סרטן בקיבה עם פיזור בחלל הבטן. לאחר פתיחה וסגירת הבטן (עקב הפיזור) עברה טיפול כימותרפי ELF (ששה טיפולים במשך 5 חודשים) במהלך הטיפולים הרגישה טוב , אכלה מצויין ותפקדהמצויין. האונקולוג החליט על הפסקה בטיפולים למשך 6 שבועות במהלכם עשתה סי.טי. על פי תוצאותיו פחות בולט העיבוי בדופן הקיבה שנצפה אז לאורך כמעט כל העקומה הקטנה (בהשוואה לסי.טי שבוצע לפני הטיפולים הכימותרפיים ). הופיעו נוזל בחלל הפריטונאלי בכמות גדולה וגירגור של השומן האומנטלי המסמלים פיזור משנינרחב בחלל הבטן. בעקבות פיענות סי.טי זה החליט האונקולוג משום מה להמשיך בהפסקת הטיפולים לעוד 4 שבועות. במשך ארבעת השבועות האלה חלה הדרדרותפתאומית במצבה - סחרחורות ואי שווי משקל .ירידה בהמוגלובין שהצריכה עירויי דםירידה בPLT שהצריכה עירויי טסיות וחולשה נוראית. שאלנו את האונקולוג מדוע עשה הפסקה של 3 חודשים בטיפולים שבעקבותיהםהגיעה הרעה והוא ענה בגלל העדר תגובה רנטגנית.הוא העביר אותה לטיפול תומך שבעיקרו רק עירויי דם. לאחרונה חולשה כללית קשה וחוסר תיאבון ואף אירוע חד פעמי של הקאה דמית(קופי גראונד) ומלנה, מטופל ע"י לוסק.אנו חושבים שהרופא טעה בהפסקת הטיפולים ,אמא נחושה להמשיך ולהלחם והיינו מעוניינים להמשיך בטיפול נודה לך באם תוכלי לייעץ לנו מה ניתן לעשות?