תנאי השימוש בפורום:התכנים המצויים בפורום, נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. כל המסתמך על המידע הניתן בפורומים השונים, עושה זאת על אחריותו בלבד.נא לעיין בתנאי השימוש בפורומים.
פרופ' ירושלמי שלום רב,
תודה רבה על התייחסותך ותשובתך!
ערך הבילירובין הכללי שלה כרגע הוא בסביבות ה-9 מ"ג/דצ'. כשערך הבילירובין המצומד הינו כ-7.5, והבלתי מצומד כ-1.5.
השאלה היא אם אין אפשרות להשתמש בתרופות ממשפחת הפלטינום, או שהחולה אינה מגיבה היטב לתרופות אלו, במצבה הנוכחי האם יש טעם לקחת סיכון ולנסות לקבל את הטיפול הכימותרפי שכן עובר דרך הכבד? או שיש כאן בכל מקרה יחס שלילי של "עלות" מול תועלת?
לגביי הטיפול ההורמונלי, התכוונתי, האם אפשר לנסות לתת אותו כתוספת לטיפול הכימותרפי, במקביל או לאחר מכן, או שזה משהו שלא ממש נמצא בשימוש?
ומה הדרך הכי יעילה לטפל בשלב התחלתי של מיימת?
לבסוף, האם יש ביכולתך, על אף הקושי הכרוך בדבר, להעריך פרוגנוזה עבור חולה כזו? נאמר במצב הכי אופטימלי ובתגובה טובה לטיפול, האם יש סבירות שהיא תחייה שנים או שמדובר פה, בכל מקרה, בעניין של חודשים?
תודה מראש,
והרבה בריאות
בברכה,
דן
לרופאים היקרים שלום רב,
שמי דן, אני סטודנט לרפואה, אשמח אם תוכלו לייעץ בנוגע לקרובת משפחה שאינה מתגוררת בארץ, בת 55, חולת סרטן שד מסוג ductal carcinoma, אובחנה לפני כ- 5 שנים, כשהסרטן הנ"ל כבר מפושט ושלח גרורות לעצמות ולכבד, חיובי לקולטני ER ו-PG. טופלה בטמוקסיפן משולב עם זומרה, עם הטבה משמעותית ונסיגה של המחלה, עברה כריתת שחלות בילטרלית.
לאחר כשנה וחצי הטיפול הוחלף לאירימידיקס, בעקבות הרעה במצבה ואז המחלה שוב נכנסה לרימיסיה. לאחר שנה בטיפול הנ"ל, הוחלף לפסלודקס למשך כשנה.
לאחר כארבע שנים במצטבר של הטיפולים הנ"ל, לפי דברי האונקולוג, מיצתה את הטיפול ההורמוני והחלה בטיפול כימותרפי -כדורי XELODA.
הטיפול האחרון הוכח כיעיל עד לפני מספר שבועות, כשלפתע חשה ברע, ולאחר מכן ביצעה בדיקות דם ואולטראסאונד - בבדיקות דם: הפרעה קלה באנזימי כבד ועלייה של בילירובין פי כמה מהנורמה (ללא צהבת וללא גרד), כמו כן באולטראסאונד - כבד מוגדל, עם ריבוי גרורות עד לגודל של 4 ס"מ, חשד ליתר לחץ דם פורטאלי וחשד לנוזל חופשי בכמות מינימלית, בבטן.
הרופאים הפסיקו את הטיפול האוראלי ב-XELODA ומסרבים לבצע טיפול כימותרפי משולב, ורידי, בטענה שהבילירובין גבוה, והטיפול עלול לגרום לכשל כבדי. כרגע מקבלת הפטופרוטקטורים ותרופות משתנות.
א. האם רמת בילירובין גבוהה פי כמה מהנורמה, והפרעה קלב באנזימי הכבד מהווה קונטרה אינדיקציה מוחלטת למתן טיפול כימותרפי ורידי? אם לא - אילו תרופות ניתן לשקול. במידה וכן - האם יש אלטרנטיבות אחרות לטיפול?
ב. האם יש דרך יעילה לגרום להורדת הבילירובין בדם, כדי שהחולה תוכל לקבל את הטיפול הכימותרפי?
ג. האם ניתן לחזור לטיפול ההורמונלי שבעבר הוכיח את עצמו או אולי לשלב עם הטיפול הכימותרפי?
ד. בכל מקרה, בהתחשב בכל הנסיבות, ובעובדה שהחולה הרגישה טוב לאורך 5 השנים האחרונות, ולא היו ביטויים קליניים מובהקים למחלתה, האם יש ביכולתיכם לתת פרוגנוזה לחולה כזאת (מינימום-מקסימום) ?
תודה מראש, והרבה בריאות