תנאי השימוש בפורום:התכנים המצויים בפורום, נועדו לספק מידע בלבד ואינם בגדר עצה רפואית, חוות דעת מקצועית או תחליף להתייעצות עם מומחה בכל תחום. כל המסתמך על המידע הניתן בפורומים השונים, עושה זאת על אחריותו בלבד.נא לעיין בתנאי השימוש בפורומים.
הי,
שמי מורן, ואחותי עברה כריתת שד לפני מספר ימים..אחותי בת 30. סרטן השד תפס אותה במהלך לימודים בחו"ל והיא באה לכאן על מנת לעבור את הניתוח ולחזור חזרה ללימודים.
אחותי היא מאוד רגישה אבל עם זאת מאוווד קשוחה ורציונלית. ההתמודדות שלה עם הסרטן היא פשוט לא להסתכל. גם לא ממש לדבר על זה.הדבר היחידי שמעניין אותה הוא לחזור ללימודים, לחזור לשיגרה.היא אפילו לא מסוגלת להסתכל על עצמה במראה כשהיא נכנסת למקלחת.
אני מרגישה שהיא כרגע על "זמן שאול", הכוונה היא שהיא על טיפות הדלק האחרונות והנפילה קרובה מתמיד.
הסיפור קצת יותר מורכב, וקשה לי לפרט פה הכל. היא גם התחתנה שבוע לפני הניתוח וגם הבעל לאבדיוק תומך.
ניסיתי לדבר אתה ולשכנע אותה לעצור ולתת גם לנפש שלה להחלים, אבל היא לא מוכנה לשמוע ורק רוצה כבר לחזור לחייה.
שם בחול, אנחנו לא אתה ולא תוכל לקבל תמיכה כמו שצריך.
הייתי מאוד רוצה להפגיש אותה עם מישהי שעברה סרטן. שעשתה שינוי בחיים, שהבינה שזה הזמן לחיות את החיים מחדש. מההתחלה. לעשות דברים אחרת.
אשמח לעזרה דחופה.
היא כבר חוזרת בשבועיים הקרובים לחול וזה יהיה מאוחר מדי.
תודה.