אני בת 28 בת לאמא חולת סרטן כבר מספר שנים לא יכולתי שלא להזדהות עם מה שכתבת ליבי איתך אני יודעת כמה שקשה במיוחד שמדובר באמא אני מוצאת את עצמי כותבת לך ב01:00 בלילה כי אני לא מצליחה להרדם מרוב בכי :( לצערי היום התבשרנו אני ומשפחתי שתמו כל הטיפולים עבור אימי ומכאן שעון הזמן הוא לא לטובתנו :(
התחושה היא קשה..במיוחד החוסר אונים אין לי מילה אחת שתוכל לנחם כי אני לא יודעת מה להגיד לעצמי בטח לא לאחרים .
אני חושבת להתשתתף במפגשים במידה וקימים שהאגודה מציעה לבני משפחה על מנת לפרוק קצת עוול יש לי משפחה נהדרת וחברים תומכים אך לצערי אני לא משתפת את כולם בתחושותי מאחר ואנשים פשוט לא יצליחו להבין לפחות אלה שלא נמצאים בסיטואציה
אם את זקוקה לאוזן קשבת אני פה
תוכלי ליצור איתי קשר