שלום רב,לאימי בת ה - 67 התגלה לפני כשבועיים פלוס סרטן בזנב של הלבלב עם גרורות בשתי הריאות ב 3 מוקדים שונים.לאחר כל הבדיקות שביצעה שכללו ביופסיה,סיטי, רנטגנים וכ'ו נמצא שאכן הסרטן ממאיר ולפי הממצאים לא ניתן לנתח, קיבלה הפניה להמשך טיפול אונקולוגי.לאחר התייעצות מול אונקולוג מומחה נוצר רושם שכאילו "הכול בסדר" , קיבלה הנחיה להמשך טיפול של כימותרפיה 1 פעם אחת בשבוע למשך 6 שבועות כולל כדורים ביולוגים שאיני זוכר את שמם.לא הומלץ על הקרנות.לפי האונקולוג מדובר על טיפול כימותרפי קל ולאחר 6 שבועות נצטרך לבצע שוב בדיקות על מנת לראות את תגובת הסרטן לטיפול.לאחר קריאת חומר של סרטן הלבלב נראה כי הסרטן הזה אלים וכי סיכויי ההישרדות נמוכה מאוד.האם לאור הממצאים הנ"ל הדיאגנוזה של האונקולוג הגיונית ?האם יש ממה לחשוש? האם שווה ללכת להתייעצות נוספת ?אנו מאוד חוששים לחייה של אימי ונוצר הרושם מול האונקולוג שהכול בסדר על פניו...האם זה בגלל שאין כל כך הרבה מה לעשות והטיפול הוא סה"כ סוג של "פתל" ללא השפעה ?שאלנו אותו גם ללא נוכחותה של אימי מה סיכויי ההישרדות שלה , כמה שנים ושאלנו האם 5 שנים ? והוא ענה שפחות.האם זה מקובל לענות בצורה כזאת ?האם אימי לא צריכה לשמוע גם את זה ?מאוד מבולבלים וחוששים מאוד והייתי שמח להתייחסות לשאלותיי ובנוסף מה עוד ניתן לעשות ?תודה מקרב לב.