שלום רב,
אבי בן 66,אחרי כריתה מלאה של הוושט -התבשרנו כי אנחנו אחרי הכל- בלי שום המשך טיפול. זה היה בתחילת השנה.
כרגע- גרורות מרובות בשתי הריאות בגדלים שונים עד 1.5 סמ.
מחכים לתשובות מPET CT.
ההנחה של הצוות שאלו גרורות של סרטן הוושט שהגיעו לריאות-
האם זה "יותר טוב"..?האם תאי סרטן וושט יגיבו טוב יותר לכימו?
בחצי שנה מהפעם הקודמת שנעשה CT הגידולים מרובים וגדולים.
האם יש טעם לכימו..?
ניתוח הוושט היה קשה מאד ואבי עוד לא ניכנס לשיגרת חיים.
מה תוחלת החיים?
האם יש תרופות בתהליך במחקר קליני?
אני בן 50, ולפני כ - 4 שנים אבחנו אצלי גידול ממאיר במעי הגס, באורך של 6 ס"מ, ובמרחק של 10 ס"מ מפי הטבעת.
בתאריך 05/2006 עברתי בהדסה הר הצופים ניתוח להוצאת הגידול.
כשבועיים אחר כך ניתוח נוסף להוצאת קולוסטומיה בעקבות דלף מהחיבור במעי מהניתוח הראשון.
לאחר מכן עברתי הקרנות וטיפולי כימוטרפיה.
בתאריך 05/2007 עברתי ניתוח לביטול הקולוסטומיה וחזרה למצב עיכול רגיל.
הניתוח לא הצליח בגלל התדבקויות וחסימות של המעיים, ולאחר שבוע עברתי ניתוח נוסף, קשה מאוד, לשחרר את המצב הזה.
בתאריך 07/2008 עברתי ניתוח בריאה הימנית להסרת 2 גרורות ממאירות, ללא טיפולים נוספים.
כתוצאה מהניתוחים במעיים אני סובל מאוד מבעיות עיכול, ריצות מרובות לשירותים (10-12 פעמים ביממה), וכן הרבה זמן בכל אחת מהפעמים שאני מתפנה. בממוצע אפשר לומר שאני נמצא כשעתיים עד שלוש שעות ביממה בשירותים, והמצב הזה גורם לכך שיש לי מידי פעם פצעים בפי הטבעת וחולשה מאוד חזקה.
אני מטופל אצל גסטרולוג שהצליח לטפל בפצע שנוצר בפי הטבעת, אבל בשלב זה הוא לא מצליח למצוא פתרון לבעיה הנ"ל.
ברצוני לציין שבסך הכל אני אדם די פעיל, עובד, לומד ועושה הרבה דברים נוספים.
ברקע, עברתי גם ניתוח מעקפים בשנת 2002.
אני מבקש מהחברים בפורום, רופאים ומטופלים, אם יש לכם ניסיון לפתרון המצב הזה, להקטין את מספר הריצות לשירותים, וגם את הזמן בכל פעם.
תודה רבה
שלום רב ,אני בת 29 , מאז גיל 17 אני סובלת מבעיות בקיבה ביצעתי כמה בדיקות וגם בדיקה של המלמה המוכנסת לקיבה לבדיקה כפעמיים ואכן יש לי אולוקוסכמו אבא שלי וסבתא שלי היו גם דלקות לקחתי תרופות מכול הסוגים אבל התרגלתי למצב עצבים גורמים לי בעיות רציניות בקיבה וכול תקופה אני חולה בגלל זה עברתי שלוש פעמים לטיפול המשולש נגד החיידק הידוע קראתי במאמרים רבים שהחיידק והתופועות שיש לי גורמות לסרטן ..האם זה נכון ? האם עליי לעשות משהו ?אמאל
אמי בת 80 שחולה במחלות זקנה "רגילות" הייתה לפני כחודש ומקצת בח. מיון תה"ש. היא הגיעה לאחר דימום בשתן ובקיבה - כתופעה חד פעמית ללא תלונות מקדמיות ובדיקות שגרה תקינות שנעשה בערך חודש לפני. במיון היא התקבלה עם סטורציה 88% , המוגלובין 4.32 מה שהכניס אותה ישר לחדר הלם וקבלה דחופה של 3 מנות דם ו-6 FFP ואז התחיל לעלות ההמוגלובין ל6.5. ל"ד נמוך-תקין...נערכה בדיקת גסטרוסקופיה בסדציה שבה נמצא: תהליך טופס מקום המתחיל במעבר ושט וטופס את הקרדיה.
בבדיקת CT עם חומר ניגודי לחזה ולבטן מודגמת היצרות של הטרכאה במישור אנטריו-פוסטריו עד 5 מ"מ. מודגמת בלוטת לימפה כ18 מ"מ משמאל לעורק הריאה. תסנינים זעירים באונות התחתונות ללא הגדלת בלוטות לימפה בבתי השחי. הפעם מודגמים תפליטים פלוירלים קטנים. ללא תפליט פריקריאלי. בעקומה הקטנה של הקיבה, בסמוך לקרדיה מודגם תהליך תופס מקום כ 37*62 מ"מ. בלוטות לימפה מעט מוגדלות בגסטרו- הפטיק ליגמנט עד 9 מ"מ.כבד בגודל ומרקם תקחן.
נזקקה במהלך האשפוז לעוד 3 מנות דם עד שנשמרה המודינמית בעזרתם הגיעה ל 9.3 עד לשחרור.
אתמול בשל קוצר נשימה וזיעה ונפיחות ברגל וביד עם כתמים אדומים הגיעה למיון בבדיקות: שגרה - תקינות להוציא אי ספיקה של הכליות (קלה). בבדיקת CT שנערכה אתמול: קרצינומה של הקיבה קוצ"נ. הסתיידות בעורקים הקורונריים, ללא עדות לתפליט פריקארדיאלי, תפליט פלורלי, לימפאדנופטיה במיצר או בתי השחי.
פרנכימת הריאה MOSAIC PATTERN . ושט נראת תקינה. אבן בכיס מרה.
לפחות נשלל החשד לתסחיף ריאתי. כעת יש חשד לתסחיף ממקום אחר, אבל כרגע שוחררה לאחר שהבטיחה שתחזור לעשות US דולפר של גפיים תחתונות.
לצערי, לא הצלחתי לשבת עם רופא בצורה מסודרת להבין מה קורה ומה הדינמיקה שמתרחשת והפרוגנוזה, גם ההבנה ש"תהליך תופס מקום" משמעו סרטן הייתי צריכה להבין דרך.....בעדינות, בוא לא נחמיא לדרך שבה נאמרו הדברים.
הייתי שמחה מאד אם היית מסביר לי באופן כללי מהו סרטן הקיבה (שזה מה שאני מבינה שיש לאמא), מה הזיקה לושט או שהסרטן בכלל בושט עם זיקה לקיבה. אמא לא רוצה לדעת כלום היא אמרה פעם כשדיברנו על העתיד ולא מרשה לעשות שום פעולה פולשנית והיום אפילו לא רצתה לעשות US . אני מבינה שהיא יודעת אבל אני לא בטוחה, גורמים טיפוליים התרשמו שאין טעם לחלוק איתה את המידע במיוחד אחרי שהתרשמו מהדיאלוג שהיא איננה מעוניינת לדעת.
אני מתקשה להלך בין הטיפות, אני יודעת שאני משקרת לה "יהיה טוב" עד שנדמה לי שאני אולי משקרת גם לי, אולי בעצם אני טועה. אני אשמח אם תתרגם לי ותפשט לי קצת את התוצאות, התופעות והצפי.
תודה רבה מראש.
פרופ' קשתן שלום,
המידע שמסרת לי הוא קשה , כואב וקשה להתמודדות. אמא היא בת 80 ומחלות הרקע שלה והמצב הפיזי בגיל הזה כנראה לא מאפשרים (כך נרמז לי ע"י הרופא) לעמוד בניתוח. הקושי, האורך, המורכבות וגם אם תתאושש מהניתוח, השיקום - כל אלה הופכים את הניתוח לבלתי ריאלי כנראה לצערי הגדול. (איך אמר אחד הרופאים במחלקה? "אילו זו הייתה אמי במצב הזה - הייתי מניח לה...." - ואני מאד מכבדת את יושרו והגינותו ברמה האנושית גם אם היא כואבת כל כך)
אמא מודעת כנראה למחלתה וגם במכתב השחרור כתוב שהוסברו לה ההשלכות של העדר טיפול. היא איננה מעוניינת בשום טיפול (להוציא בדיקות כלליות / צילומים וכל בדיקה אחרת שאיננה פולשנית).
השאלה היא האם יש דרך אחרת בה אני יכולה להקל עליה רגשית או על התופעות הפיזיות (קושי בבליעה, העדר תיאבון - שמופיעים בשבועיים האחרונים) כדי לתת לה תחושה פחות קשה מבחינת תסמינים פיזיים. (בקטע הרגשי אני מניחה שיש להתמודד עם פסיכולוג).
אודה לך על ההתייחסות לשאלה במיוחד בקטע הפיזי.
תודה על המידע המקצועי ועל תשומת הלב הממוקדת והמהירה.
אורלי
צר לי, אך אינני יכול לייעץ בנושא סרטן ראות מפושטכעיקרון, כל הטיפולים האפשריים ידועים בארץ וניתן לתת אותם בארץ.יכול להיות שיש משהו נסיוני במסגרת ניסוי שאיננו נערך בארץ, את זה רק אונקולוג שמתעסק בגידולי ריאה יכול לדעת.בברכה,פרופ' קשתן