פורום ממאירויות המטולוגיות

התחלתי לקחת כדורי מציצה b12 ,האם יכול להיות שהם גורמים לעליית טסיות? לאחר חודשיים של לקיחת הכדור הטסיות שלי עלו מ520 ל620, מטופלת בהידרוקסיה לטרמובוציטוזיס. תודה רבה.לוקחת את הבי 12 מכיוון שרופאה המליצה לי לאחר שבבדיקת דם התוצאה היתה 256 נמוך אבל בנורמה.

איני חושבת שזה קשור ל-b12 יש כל הזמן תנודות במספרי הטסיות.

פרופסור בן יהודה שלום,ברצוני לשאול מה המינון המקסימלי שנותנים במחלת טרומבוציטוזיס,אני בת 72 מקבלת 1000 מ"ג הידרוקסיה ביום,יש לי טרומבוציטוזיס,ברצוני לדעת אם הטסיות עולות בהמשך,האם עוברים לטיפול אחר?או שמעלים את ההידראה ל1500מ"ג ביום?תודה רבה.

ניתן לעלות את המינון של ההידרוקסיאוראה עם מעקב ספירות.

האם יש נוהל חדש לבדיקת flc המשווה את התוצאות בין שיטת הבדיקה בבית החולים לשיטת הבדיקה בקופת חולים ולשם מה עושים זאת? ראיתי שהבדיקה נעשתה במחלקה ההמטולוגית תודה רבה

מדי פעם יש שינויים בשיטה בבית חולים או קופת חולים נתונים אבל כיוון שמה שקובע הוא היחס לא צריכה להיות לכך משמעות בפיענוח הבדיקה. כיוון שהשיטות שונות ומשתנות יש יתרון לבדיקה באותה מעבדה

שלום. בת 53 עם לימפומה פוליקולרית במעקב בלבד ללא טיפול אף פעם כ4 שנים מתבטאת בלימפוציטים בדם שהיום הספירה גם תקינה. צריכה בתקופה זו של שפעות ללכת לרופא שיניים בשל בעיה בשן מסויימת. מתלבטת האם ללכת? כמה בטוח אצל רופא שיניים לא להדבק! אני ללא חיסון

אני מאוד ממליצה להתחסן!! אם מדובר בטיפול נחוץ וספירת הנויטרופילים תקינה אין מניעה הרופא והסייעת יהיו עם מסכות באם תבקשי

שלום רב אימי בת 78. בהפוגה מלימפומה שלתאי b כ 5 שנים. בשבועיים האחרונים התחילה להרגיש כמו גלי חום בשעות הבוקר. ההתקף מתרכז באיזור הפנים. במקביל במעקב us בשד (מעקב רגיל) נצפתה: בלוטת אינטרממרית עם קורטקס בולט. בשלב זה הבחנה כי מדובר משהו תגובתי האם תמונה מתאימה גם לאפשרות חזרה של לימפומה? בדיקות דם נעשו ב ספטמבר 2025 היו תקינות כולל ערך של ldh

גלי חום בבוקר לא אופיניים ללימפומה. יש לעקוב אחרי הבלוטה עם us חוזר אחרי כחודשיים ואם תגדל לעשות ביופסיה. אם יש החמרה בהרגשה תמיד ניתן לבצע ct/pet על מנת להרגע.

שלום פרופ, ממה כדאי להיזהר או להימנע או כל המלצה: חולה pv (במעקב ללא טיפול ספציפי), במגורים יחד עם חולה אונקולוגי (במערכת העיכול) שכעת מתחיל טיפול כימי וביולוגי. תודה רבה

אני עונה בהרחבה לטובת אנשים אחרים שחיים בבית עם חולה אונקולוגי המטופל בכימותרפיה. באופן כללי, אתה כחולה pv הנמצא במעקב בלבד וללא טיפול אינך נחשב מדוכא חיסון. לכן, אין מגבלות מיוחדות מעבר לכללי בריאות כלליים, אך חשוב להתייחס בעיקר למצבו של החולה האונקולוגי שמקבל טיפול פעיל. עיקר ההמלצות: *מניעת זיהומים – בעיקר להגנה על החולה האונקולוגי הקפדה על היגיינת ידיים. הימנעות מחשיפה לאנשים עם מחלות זיהומיות (שפעת, מחלות חום). אוורור הבית וניקיון משטחים משותפים. במידת הצורך – שימוש במסכה במצבים של תחלואה נשימתית בבית. *חיסונים מומלץ שהשותף למגורים יהיה מחוסן לפי ההנחיות (שפעת עונתית, קורונה וכו’), כדי להפחית סיכון להעברת זיהומים. יש להימנע מחיסונים חיים מוחלשים אצל החולה האונקולוגי, אך אין מניעה שהשותף כולל אתה עם ה-pv יקבל חיסונים בהתאם להנחיות. *אין צורך בבידוד אין צורך בבידוד כל עוד אין מחלה זיהומית פעילה. חיים משותפים רגילים אפשריים בהחלט. *לעיתים עולה חשש מחשיפה לתרופות כימותרפיות או ביולוגיות דרך שימוש משותף בשירותים, מגע בכלי אוכל, כביסה וכד’. חשוב להדגיש: 1. אין סכנה ממשית לבן הבית מחולה שמקבל כימותרפיה או טיפול ביולוגי, גם כאשר מדובר בשימוש בשירותים משותפים. 2. תרופות כימותרפיות אכן מופרשות בשתן ובצואה, בעיקר ב־48–72 השעות הראשונות לאחר הטיפול, אך: * הכמות המופרשת אינה מסוכנת לבני הבית בשימוש ביתי רגיל. * אין עדות לפגיעה באדם בריא או בחולה pv במעקב מחשיפה סביבתית כזו. אמצעי זהירות סבירים (לא חובה אך יכולים להרגיע) * הורדת מים פעמיים לאחר שימוש בשירותים ב־2–3 הימים הראשונים לאחר הטיפול. * שטיפת ידיים רגילה עם מים וסבון. * ניקוי שגרתי של האסלה – אין צורך בחומרי חיטוי מיוחדים. * אין צורך בכפפות, הפרדה של שירותים, או כביסה נפרדת. 4. טיפולים ביולוגיים אינם מהווים סיכון סביבתי לבני הבית ואינם מופרשים באופן שמצריך זהירות מיוחדת. 5. לגביך כחולה pv במעקב בלבד – אין כל רגישות יתר או סיכון מיוחד בהקשר זה. לסיכום: אין חשש מחשיפה לכימותרפיה או טיפול ביולוגי דרך חיים משותפים, כולל שימוש בשירותים משותפים. ניתן להמשיך בשגרה רגילה בבית, עם הקפדה על היגיינה בסיסית בלבד – בעיקר לשקט נפשי. בריאות שלמה לשניכם

תודה רבה על המענה המפורט, על ההרגעה ועל הלב הגדול שמאחורי המילים! תבורכי מפי עליון!!

תודה רבה

אבי(89) מאובחן עם attrעמלואידוזיס לבבי. לאחרונה hb בירידה 8.2. עשו בדיקת מח עצם ואובחן עם מיאלומה. קושי בנשימה במיוחד בעליות. (לוקח משתן-אלדקטון). העובדה שהקושי בעיקר בעליות מכוונת לכך שהסיבה היא לבבית או שיתכן שזה מההמוגלובין הנמוך?

זה בוודאי שילוב של הדברים. יתכן שיש מקום לתת מנת דם תתייעץ עם ההמטולוג והקרדיולוג שמטפלים בו

פרופ' נכבדה, אני רוצה לקחת טבליות לעיסה של סופהרב של אבץ וויטמין c. הטבליות מכילות אבץ 20 מ״ג (כציטראט אבץ – zinc citrate) ויטמין סי 100 מ״ג (כקלציום אסקורבט – calcium ascorbate) ורכיבי עזר: סורביטול, מנטול, קלציום אסקורבט, אבץ ציטראט, חומרי טעם (פירות יער / לימון), מייצב: מגנזיום סטארט, ממתיק: סוכרלוז. האם אפשר לקחת? אני עם נקסיום 40 מג פעם ביום בגלל ריפלוקס וצריבה בלוע (כמו שאתה מרגיש כשאתה מקורר) מאז שאני עם טסיגנה כבר כמה שנים, טסיגנה 200 מג פעמיים ביום..

על פי בדיקת הספרות אין בעיה בנטילת טסיגנה ואבץ+ויטמין c. שים לב שיש אנשים שויטמין c במינון גבוה גורם לשלשול

שלום. בת 45 ברקע תסמינים מינור ואנמיה. מזה שנים אני במעקב ראומטולוגי בשל ממצאים בבדיקות דם. dna חיובי ana שלילי. כל שאר בדיקות הראומטיות תקינות. אין תסמינים קליניים. מזה חצי שנה esr גבוה. במאי היה 70 ביוני ירד ל50 ועכשיו בדצמבר שוב עלה ל70. צילום חזה וא"ס בטן תקינים. א"ס שד תקין וכנל א"ס בית שחי (רקמות רכות). ללא קשר עשיתי א"ס ברך ויצא ממצא לא ברור עם זרימות דם קלושות והופניתי לmri. נעשו גם בדיקות של אינוגלובינים. נמצא איזור גמא נגבר אך ללא מונוקונל בנדס באימיניפקציה. הרגשה כללית סהכ בסדר- יש נשירת שיער כבר תקופה וסובלת ממיגרנות. לא מזיעה בלילה, אין חום, יש קצת ירידה במשקל. הגובה שלי 158 תמיד שקלתי 49.5-50 ובחודשיים שלושה אחרונים ירדתי ל47. התזונה לא השתנתה. אני ממש לחוצה.. אילו עוד בדיקות רופאת המשפחה אמורה להפנות אותי.? האם זה הזמן לפנות להמטולוג?

שקיעת דם היא בדיקה לא ספציפית ולעיתים קרובות לא מוצאים את סיבתה. אם הממצא בברך דלקתי זה יכול להסביר עלייה בגלובולינים ושקיעת דם גבוהה. מציעה שתחזרי לראומטולוג

שלום אני עם רקע של למפומה פולקולרית, בשלבי רמיסיה עבדתי עם קרינה מיינת באיפן חלקי ביותר, מאז גילוי המחלה בוטל האישור לעבוד בקרינה האם יש קשר בין קרינה ולמפומה האם ניתן לעבוד באופן חלקי בלבד לפי הספרות אין קשר חזק בין למפומה לקריננ אלא לוקמיה תודה רבה

על-פי רוב העדויות האפידמיולוגיות, הקשר בין קרינה מייננת לבין התפתחות לימפומות בדרגת ממאירות נמוכה– כולל לימפומה פוליקולרית – נחשב חלש ולא עקבי. הקרינה המייננת קשורה באופן ברור יותר כפי שכתבת לעלייה בסיכון ללוקמיות לגבי לימפומות חלק מהמחקרים מצאו קשר חלש, וחלקם לא מצאו קשר כלל; הקשר ללימפומה פוליקולרית אינו חד-משמעי ואינו נחשב מהגורמים המרכזיים. האם ניתן לחזור לעבוד עם קרינה לאחר רמיסיה? ברוב ההנחיות המקצועיות (רפואת עבודה/הגנת קרינה): אין מניעה עקרונית לחולי לימפומה ברמיסיה לעבוד עם חשיפה נמוכה ומבוקרת לקרינה מייננת, כל עוד עומדים בכללי הקרינה התעסוקתית ההחלטה היא שלך ותלויה במצב רפואי נוכחי, תפקוד, והערכת רופא תעסוקתי – לא במחלה כשלעצמה. כמובן שהחשיפה בעבודה חייבת להיות בתחומי הבטיחות המוגדרים, עם ניטור אישי.