שלום.
האם לדימוש בהידראה לאורך שנים יש תופעות לוואי כמו פגיעה במערכת החיסונית או תופעות אחרות?
אבי אובחן כחולה בלימפומה מנטל סל אגרסיבית וקיבל במהרה טיפול כימותרפי וביולוגי ראשון.
רציתי לדעת האם ישנם טיפולים נוספים שהוכחה הצלחתם על המחלה (בארץ ובעולם).
בנוסף, האם ישנם מומחים למחלה בארץ שמומלץ להתייעץ איתם?
תודה
אמי בת 74, אובחנה עם MDS לפני חודשיים, סובלת מאנמיה קשה כבר מספר שנים.
בבדיקת מח עצם לפני חודשיים:
שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים
שורה לבנה: ריבוי קל של פרומילאו ובלסטים, יתר הבשלה דיספלסטית
מגאקריוציטים: לרב קטנים ללא סגמנטציה
בבדיקה עכשיו:
שיורה אדומה: שינויים דיסארריטרופואיטיים ומגלובלטסיק
שירה לבנה: עשירה מאד בערך 15% הבשלה בלסטית והבשלה דיספלסטית
מגאקריוציטים: רבים לרב קטנים ובשלים.
היא מקבלת עירוי דם אחת לשבועיים, ההמוגלובין אחת לשבועיים מגיע ל7.
נאמר לנו שהמצב לא טוב, שזו לא לוקימיה, עדיין, אבל צריך להתחיל טיפול בוידאזה.
אמרו שזה סיכון גבוה ללוקימיה.
מה זה אומר? היא גם ככה מאד חלשה ומתניידת בקושי עם הליכון, האם יש טעם לקבל טיפול בוידאזה שעלול לגרום לה להרגיש רע יותר?
המחלה יכולה לא להתפתח ללוקימיה בזכות הוידאזה?
אם לא תקבל וידאזה - מה יקרה, היא תצטרך עירויים תכופים יותר?
היא חשופה במיוחד לזיהומים בגלל השורה הלבנה?
מה התהליך הצפוי? מה תוחלת החיים?
תודה רבה!
אין לי נתונים לחלטה טיפולית אפילו לא מה ספירות הדם האחרות מהן מחלות הרקע וכו
פרופ' בן יהודה מה שלומך?
5 שנים וחצי לאחר השתלת מח עצם עצמית (עקב הודג'קין). חושבת על טיול למזרח בעוד כחצי שנה. כאשר שאלתי את ההמטולוג שלי האם אוכל להתחסן לחיסונים המחייבים לפני הטיול למזרח (קדחת מח יפנית, כלבת וכ'ו..) הוא ענה לי שהוא לא יודע. אודה לדעתך בנושא והכוונה היכן אפשר לברר על עניין החיסונים באופן וודאי
תודה מראש!
באמת איך לנהוג בטיפול האחזקתי במבתרה?
, לאחר הטיפול במבתרה שכלל 4 טיפולים במאלטומה בבלוטת הדמע (אחת) כאשר שאר קליטות הפט בגוף , נשללו למחלה, לאחר לקיחת ביופסיות , לפני תחילת הטיפול.
שלום רב פרופ' דינה בן יהודה,
אודה על המלצתך לטיפולים אפשריים עבור חברתי בת 45 אמא ל 3,
מזה שנה כמעט הופעת כאבים בחזה לסירוגין. בינואר 2018 לראשונה כאבים בצד שמאל של החזה. מתארת אותם כאילו "נשברת צלע", ובעל מרכיבים פלאוריטיים. התלוו לכך מספר ימים של חום סובפיברילי. טופלה ב NSAID עם תגובה טובה. חצי שנה היתה נטולת תלונות. יולי 2018 – ארוע נוסף של כאבים בחזה, מימין הפעם. גם הם בעלי אופי פלאוריטי, ולוו בחום סובפיברילי. חלפו תוך מספר ימים.
מזה שבועיים חזרו הכאבים הנ"ל – כל צד ימין, בעל מרכיב פלאוריטי, ותחושה ששריר תפוס. ללא חום.
לציין – שוללת חום, הזעות לילה, ירידת משקל (משקל יציב 72 ק"ג). ללא גרד. ללא פריחות. ללא קוצר נשימה או שיעול. ללא פריחה בפנים, פוטוסנסיטיביות או ארטרלגיה, או ארתריטיס. בינתיים חלף הכאב לחלוטין.
לאור הישנות הכאבים עשתה בירור:
בצילום חזה 28/11/18 – הרחבת מדיאסטינום, לצד ימין, רושם להגדלת בלוטות לימפה. לאור זאת ביצעה CT.
CT חזה עם חומר ניגוד – קשרי לימפה מוגדלים במיצר הקדמי, בקוטר עד 3 ס"מ. ללא קשרי לימפה באקסילה. פרנכימת הריאה תקינה .
בבדיקה גופנית:
מצב כללי טוב. ללא קוצר נשימה . ללא גודש ורידי צוואר. לב קולות סדירים. ריאות כניסת אויר שווה וטובה דו"צ. בטן רכה. בלוטות לימפה צוואריות, סופרהקלביקולריות , אקסילריות או מפשעתיות לא נמושו.
מעבדה :
29/11/18
המוגלובין 13.3 , MCV 80, לויקוציטים 10000, תרומבוציטים 579000. לימפוציטים 1690
כימיה – קראיטינין 0.51, אוריאה 24, נתרן 136, CA 8.1 אלבומין 4.3 . אנזימי כבד תקינים – GOT, GPT, GGT ,AP. אין בדיקת LDH
CRP 4.7
TSH 4.82 (0-4), T4 15
ברזל 56
ברקע:
Crohn’s - מאז 2014. נמצא עקב בירור לשלשולים ומדדי דלקת מוגברים. בקפסולה אנדוסקופית נצפו כיבים באילאום הטרמינלי . קולונסוקופיה לא הצליחה להגיע לאילאום הטרמינלי ואין ביופסיה. לציין שCT בטן באותה תקופה ללא ממצאים המחשידים ל Crohn’s. (פענוח פר' בלשר). לא טופלה מעולם בסטרואידים או טיפול אימונוספורסיבי.
# אבנים בכיס מרה – נמצאו בשנת 2014. סובלת מכאבי בטן התקפיים. היו 4 ארועים כאלו במהלך השנה האחרונה. לפני שבועיים כאב נוסף. לציין שעם טיפול הומיאופתי שיפור בכאבים.
# ממוגרפיה ינואר 2018 – תקינה
# מקבלת מחזור, מחזורים סדירים
הסטוריה משפחתית:
לשתי בנות דודות מצד האם – סרטן שד
לבת דודה – לימפומה
תרופות קבועות : אינה נוטלת
רגישות לתרופות: לא ידוע
הרגלים:
שוללת עישון
עדכון 9 ינואר 2019
קלינית – סך הכל ללא שינוי. ללא ירידת משקל. ללא שיעול או קוצר נשימה. ללא חום סיסטמי .
ביצעה בשיבא ביופסיה מהגוש תחת CT. (Anterior mediastinum core needle biopsy):
בפתולוגיה –תמונה מורפולוגית ואימונוהיסטוכימית מתאימה ל Primary Mediastinal B Cell lymphoma, עם איזורים של פיברוזיס בולט. באימונוהיסטוכימיה תאים נצבעו חיובית ל CD20, CD79A mum1 cd45
חלק מהתאים חיוביים ל bcl6 , CD30. CD23חיובי בחלק מהתאים
MNF116 חיובי בצורה פוקלית (כביטוי לרקמת תימוס שאריתית)
KI67 חיובי ב 60%
במעבדה – ללא אנמיה או לויקוציטוסיס או לויקופניה, LDH תקין
לסיכום – PMBCL שביטוייה גוש במיצר בגודל של 3 ס"מ על סמך CT חזה, כלומר לא BULKY . ללא תסמיני B .
יש לציין, שביום חמישי ערכה pet-ct שהיה תקין לחלוטין ללא ממצאים.
שאלתי היא, האם לפי דעתך יש צורך בטיפול? האם ניתן בשלב הזה להיות רק במעקב?
האם לפי דעתך יכול להיות קשר לכך שיש לה מחלת קרוהן ברקע?
האם קיימים טיפולים חדשים?
האם ניתן להמנע מכימותרפיה בשלב הזה?
מה דעתך על תרופות כגון קיטרודה? אופדיבו?יאסקרטה?
תודה רבה מקרב לב על חוות דעתך,
דן
עשיתי ביופסיה בעקבות ב.לימפה מוגדלות (מסגרת ברור אצל כירורוג שד)נמצא כי קיים טרוקט סינוס היסטוציטוזיס , הופניתי לר.משפחה לשם ברור המטולוגי. לא מבינה במה דברים אמורים,האם זה מעיד על מחלה ?יש טפול למחלה?
זה מה שנרשם עי הכיכורורוג שד בהפניה לרופא המשפחה להמשך בירור המוטולוגי ושקילת ביופסיה..לא מובן לי עניין הביופסיה בשנית אם עשיתי עכשיו
שלום
1.האם יש מצב שבו הקזות הדם לא מורידות המטוקריט?
2.מה עושים כאשר ההקזות לא עוזרות וגם הידראה 6.5 גרם שבועי לא עוזר?
האם מעלים מינון הידראה או עוברים לאינטרפרון ?
3. האם ישנם חולים אשר שום תרופה לא עוזרת להם? ואז מהו הטיפול?
תודה רבה לך על עבודת הקודש שלך
1.האם יש מצב שבו הקזות הדם לא מורידות המטוקריט? כן
האם מעלים מינון הידראה או עוברים לאינטרפרון ? אפשר להעלות מינון או לשנות לאינטרפרוון מאוד תלוי במחלה ובחולה
3. האם ישנם חולים אשר שום תרופה לא עוזרת להם? ואז מהו הטיפול? יש פתרון גם לחולים שלא מגיבים להידרוקסיאוראה או אינטרפרון סוג הפתרון תלוי בגורמים נוספים הן של המחלה והן של החולה
אובחנתי כחולה במילומה נפוצה לפני כשנה וטופלתי במשך 9 חודשים בוולקייד+דקסה+סטרואידים. התגובה שלי הייתה מלאה וכרגע אני ברמיסיה ומאחר ואיני מתאים להשתלה (גילי+ מחלות הרקע ותוצאת פיש p17) אני מקבל טיפול בוולקיד לתחזוקה אחת לשבועיים..( לאחרונה עשיתי בדיקת MRD והתוצאה לצערי MRD חיובי.(הרופאה שלי הסבירה שלא רואים בעין תאי מילומה אך התוצאה מראה שיירי מחלה) עם זאת נשארנו עם ההחלטה לא לשנות טיפול כל עוד המחלה ברמיסיה.
השבוע קראתי שמחקר שנמצא אמנם בשלביו הראשונים, מצא שישנם תרופות וטיפולים המיועדים לטיפול במחלת הסרטן, שמשפיעים על הגוף כך שעם הישנות המחלה, היא אגרסיבית יותר. לפי הכתבה, הטיפולים מחסלים את התאים הסרטניים אך במקביל מפרישים חומרים הגורמים למחלה לפתח עמידות. האם מדובר על וולקייד? אני מודאג מאד.