אני בת 40. אובחנתי בלמפומה כרונית, B CELL גדולים. גידול ענק. לאחר 4 טיפולי כימותרפיה ו 3 טיפולים במבתרה עברתי בדיקת פט סיטי, הגידול מאד מאד קטן אבל עדיין יש מעט תאים סרטניים בשני מקומות. האם זה בגדר הצפוי? האם לאחר 4 טפולים כל תאי הסרטן לא היו אמורים להיעלם?
תודה רבה
בהמשך לתשובתך לשאלתי כאן-http://www.cancer.org.il/forums/message.aspx?fid=16&mid=32486
הרי כתבתי בבירור עוד בתחילה שמדובר בגוש שומני שפיר, לכן מוזר לי מה שאמר.
בכל מקרה, בגלל שהגוש אינו הודגם כלל בMRI על אף שמודגם היטב בUS, ובגלל גדילתו המהירה יחסית לליפומה (6 מ''מ בשנה ו4 מ''מ תוך חודש בין שתי בדיקות) כבר שני רופאים ציינו שאולי זו בכלל לא ליפומה, אך לא הרחיבו מעבר.
למה לדעתך לא הודגם הגוש בMRI? האם יכול להיות שאכן מדובר בבלוטת לימפה למרות כל הבדיקות והניקורים או בגוש מסוג אחר (אם כן, איזה)? אילו עוד בדיקות היית ממליצה לעשות לאפיונו (האם CT יעריך אותו טוב יותר?).
מצרפת שני צילומים מהסדרה בה הליפומה הייתה אמורה להראות בסמוך לקפסולה השומנית שהוצמדה לעור מבחוץ (אך כאמור-לא הודגמה כלל).תודה רבה שוב.
לפי כל הנתונים, הUS החוזרים, שני הניקורים, הגדילה והמישוש-לדעתך יש סיבה לחשוד בסוג אחר של גוש? אם כן, איזה ואילו עוד בדיקות כדאי לעשות?
תודה
שלום רב,סבתא שלי חלתה בלימפומה נון הודצ'קין B large cell diffused וטופלה בהצלחה בבית חולים. לאחר חודשיים ולאחר ש-CT יצא תקין היא חשה ברע. הגענו לבית חולים ואושפזנו במחלקה האונקולוגית. היא התחילה לחוש חולשה נוראית ואיבדה יכולת ללכת או לשבת במשך שבועיים הבאים וסבלה מכאבים נוראים. כל אותם שבועיים פרופסור בכיר לניורולוגיה מתעקש שאין לה כלום והיא צריכה לקום וללכת. רופאים אונקולוגים מצדם חושדים בלימפומה שחזרה למערכת עצבים אבל לא מצליחים לקבל אישור מבית חולים לMRI עקב חוות דעת של אותו פרופסור (למרות שקופת חולים מאשרים). היום (לאחר שבועיים של אשפוז שבמהלכו מצבה של סבתא שלי הדרדר למצב שהיא סובלת ושוכבת מרותקת למיטה ובדיכאון קשה עקב כך ) אותו פרופסור החליט כן לעשות לה בדיקת מח עצם (אני מניחה עקב ליקוציטים שירדו עד 1.3 תוך כמה ימים) והתוצאה: לימפומה במערכת העצבים.אני מרגישה פשוט נוראה שאיבדנו זמן כל כך יקר! כי בפעם הראשונה שהגענו עם לימפומה , רופא אונקולוג התחיל לתת כימוטרפיה באותו היום ולא היה מוכן לחכות.. סבתא שלי הגיעה במצב שיכלה ללכת ועכשיו היא לא אוכלת בכוחות עצמה...
1. מה היא פרוגנוזה במצב זה?
2. למה עושים כימוטרפיה שלושה ימים ברצף? (כנראה יתחילו מחר)
3. האם יש סיכוי לחזור ללכת או לשבת או הנזק בלתי הפיך?
4. האם יש טיפול חדשני כלשהו?
5. יש לציין שסבתא הגיע לבית חולים לפני שבועיים ממש טוב יחסית להיום! אני מרגישה תיסכול שאבדנו זמן. עד כמה שבועיים זה קריטי במצב כזה?
בברכה ורק בריאות לכולנו,
נכדה של סבתא שלי:)
מכיוון שסבתא שלי לא יכולה ללכת והיא מאוד חלשה (זה מורכב ביותר להוציא אותה מיידית מבית חולים) הייתי רוצה לקחת כל הבדיקות שלה וטיפול שהיא מקבלת ולקבל חוות דעת נוספת אצלך.. זה מאוד יעזור לנו.
כל המשפחחה מרגישה תיסכול נוראי ואני לא יודעת מה יהיה בסוף. אבל לפחות הייתי רוצה לדעת שסבתא שלי מקבלת טיפול טוב ביותר שניתן במצבה...
***בנוסף היום נודע לי שהגידול שלה הוא בצוואר ובמערכת עצבים.. היא התלוננה כמעט שנה על כאבים חזקים ביותר בכתף ובצוואר ואף רופא (היינו אצל המון רופאים) כולל אונקולוגים לא הפנה אותה לMRI.
המיאלומה של בעלי הפסיקה להגיב לטיפול של קיפרוליס.....
האם יש משהו אחרי?
מוכנים ויכולים להגיע לכל מקום בעולם!!!
אפילו שאנחנו גרים בערבה!