פרופ. דינה שלום,
אמא שלי בת 85 חלתה בלימפומה ועברה 6 טיפולי כימותרפיה ו8 טיפולים ביולוגיים-מבטרה. ( הטיפול האחרון במבטרה היה לפני חודש וחצי)בבדיקת פט סיטי שעברה לאחר הטיפולים, לא נמצאה עדות לממאירות . במהלך הטיפולים עברה 6 טיפולי ניקור מים מהריאה עקב הצטברות נוזל פלאורלי. בשלב זה נושמת טוב . היא סובלת משיהוקים רבים ומתחושה של מאין מלאות מטרידה בבטן. מאד מציק ומטריד. מניחה שנדרשת בדיקה פנימית כדי לברר את מקור הבעיה, אך אולי יש הסבר לתופעת השיהוקים. אודה לך מאד על התייחסותך.
אפרת שמי
פרופ' בן יהודה שלום וחג שמח,
אני אצלך ב 8/4 אך מפאת דחיפות הנושא, אשמח אם תוכלי כבר להתייחס לנקודה חשובה שהתשובה עליה נמצאת בידי.
אני סובל מ MDS, אנמיה, טרומבוציטופניה ונוטרופניה חריפים (המוגלובין בערך 10 אחרי כמה מנות דם , נוטרופילים סביב 40-50, ותסיות סביב 12-15,000 ) טופלתי ב VIDAZA במחזור שלם, ובמחזור השני הוא הופסק אחרי 5 ימים בשל ירידה חדה בספירת הדם כאמור לעיל.
בינתיים נמצא ואותר תורם מתאים, ויש ויכוח (מקצועי ולגיטימי) בין המשתיל (בי"ח שיבא , ד"ר שמעוני) והמטפל (בי"ח מאיר, פרופ' לישנר, שאגב, מסר לך ד"ח חמה ) .
בכל בי"ח התקיים דיון נפרד של הסגל הרפואי כשהסגל בשיבא תומך בהשתלה ללא המתנה, והסגל במאיר חושב שיש להמשיך ב VIDAZA לפחות עוד חודש חודשיים עד שהתרופה תחל להראות אותותיה שכן בינתיים אני מגיב לא טוב לתרופה, למרות שפרופ' לישנר הכין אותי לזה בטרם החיל הטיפול.
בינתיים אושפזתי פעמיים בשל עליית החום מעל 38 מה שחייה אנטיביוטיקה לוריד וערוי דם, פרט לערויי הדם שקיבלתי בין לבין.
יש לי תאים בלסטיים 6%. אני בן 59 (אגב, יש לי גם MRSA )
האם יש לך מספיק כלים לייעץ לי אם להמשיך בVIDAZA או ללכת כבר על השתלה.
השאלה התעוררה גם בשל הסוגיה שנשאלתי לגביה וגם בשל ההסבר שקיבלתי אודות הסיכונים שנלווים להשתלת מח עצם מגורם זר, שלא ידעתי אודותיהם.
מודה לך מראש
דוד שוורץ
פרופסור שלום,
אני בן 40,
לפני כחודש נותחתי להוצאת ציסטה תירוגלוסלית בצוואר, בביופסיה אובחנה הציסטה כלימפומה פוליקולרית, תשובות הסי.טי ומח עצם תקינות, מאחר וכבר הוצאה הציסטה , הוחלט על טיפול הקרנות בצוואר,
האם טיפול הקרנתי ימנע סופית את התפשטות המחלה? האם יש דרך אחרת לטפל? האם אפשר להמתין או לדחות?
תודה
אמי חוזרת מחו"ל, לאחר ניתוח שבר ברגל. יש לה נטייה לקרשיות, מטופלת באספרין באופן כרוני. חוזרת בטיסה לארץ, ביום הרביעי שאחרי הניתוח. מה הכי עדיף, מבחינת הפחתת הסיכוי ליצירת קרישי דם בזמן הטיסה: לטוס במצב שכיבה במיטה רפואית, לטוב בישיבה אבל לשבת במקום שאפשר להשאיר את הרגליים ישרות באוויר, לטוס בישיבה. תודה, לירן
שלום וברכה
הנני בת 36 סובלת מתלסמיה שהוגדרה כ״ תלסמיה אינטרמדיה״ בתמונה הקלינית המוגלובין לאורך השנים לא עולה על 10 ולא יורד מ8
כמו כן טחול מוגדל.. בילירובין גבוהה , טסיות 70-100, עם כל החולשה שמתלווה למחלה אני מתפקדת כרגיל ( משתדלת ) לא הזדקקתי לעירוי דם למעט לאחר 4 לידותיי..
בשנה האחרונה סיימתי את לימודי במקצוע״ מזכירות רפואית״ והתקבלתי לעבודה באחת מקופות החולים , במסגרת הקליטה לעבודה נתבקשתי לבצע מספר חיסונים בינהם אבעבועות , שפעת, דלקת כבד נגיפית, חצבת, אדמת, ועוד מספר חיסונים רופאת המשפחה שלי ביקשה ממני להתייעץ עם המטולוג כיוון שיש סיכון בקבלת חיסונים אלו בגלל מחלתי, היא דיברה על הומוליזה שיכולה להיווצר בעקבות החיסונים, כמובן שקבלת החיסונים הוא תנאי הכרחי לקבלתי לעבודה, אך עם זאת במידה וקיים סיכון, אשקול את הנושא מחדש,
אשמח לשמוע מה דעתך בנושא
אודה מאוד על תשובתך.. בברכת חג שמח, מלי