פורום ממאירויות המטולוגיות

שלום!
אמי סובלת  מלימפומה low grade marginal zone. היא קיבלה טיפול ראשון ב rcop בעקבות ההמלצה שלך. הרופא המטפל שלה  אומר עכשיו שיותר כדאי לה לעשות את הטיפול המלא כי הוא אפילו יכול להעריך חיים.  במה תלויה בחירת הטיפול?
יומיים  לאחר הטיפול הופיע אצל אמי פלביטיס ביד של העירוי והיא החלה לקבל dalacin.פרט לזה היא מתלוננת על הרגשה כללית לא טובה (כמו בשפעת) וחום עד 37.6 לאחר 5 ימים של אנטיביוטיקה.האם יכול להיות שאנטיביוטיקה לא עובדת מספיק או שזה תופעה של הטיפול עצמו?
לשפור ההרגשה מאוד עוזר לה אקמול או אופטלגין אפילו בחום לא גבוה, אבל היא מאוד דואגת שזה יוריד מהשפעת הטיפול. האם כדאי לה להמשיך לקחת את הכדורים האלה או להתאפק?
אם יש חשיבות שבין הטיפולים יעברו בדיוק 21 ימים? לאמי נתנו תור לטיפול הבא ביום 22. האם לבקש להזיזו?
שאלה נוספת - אנחנו גרים באותו בית. בעוד כמה ימים בת שלי בת ה6 צריכה לעבור חיסון בבית הספר - חצבת, חזרת , אדמת, אבעבועות רוח. אני מאוד מתקשה להגביל את המגע בינהם, כי לאמי זה קשה וגם  בתי כל הזמן מנסה להתקרב עליה. השאלה היא אולי כדאי לדחות את החיסון לזמן אחר או אם בתי תעשה את החיסון  לכמה זמן היא מסוכנת לאמי ואיזה מגע צריך למנוע רק פיזי או גם חפצים, שרותים או אוויר?
בהתחשב לכמות הילדים הגדולה בבית  שלפעמים מצטננים איך כדאי להתנהג? נורא קשה לאמי לשבת כל הזמן בחדרה. היא  צריכה להיות כל הזמן עם מסיכה או בן המשפחה החולה יהיה עם המסיכה או שזה תלוי בספירה שלה?

לצערי איני יכולה לענות על השאלות הראשונות כי אין לי די פרטים על המחלה של אימך ומדוע רוצים לתת טיפול יות ראגרסיבי. לגבי היד צריך לראות במה המדובר. אין חשיבות לתזוזה בימי הטיפול. לגבי החיסונים של הילדה לא הייתי דוחה אבל הייתי מבררת בטיפת חלב אם יש חיסון שהוא וירוס מוחלש ואם כן יש לוודא שאמא לא תחשף לכך.
מסיכה לא עוזרת למניעת זיהומים ורוב הזיהומים של החולים מדוכאי החיסון הם מתוך הגוף שלהם ולא מאחרים

תודה על המילים החמות

יש הרבה תרופות שיכולות לגרום לטרומבוציטופניה לא ידוע לי שברזל, או לחץ נפי קשורים לכך. באשר לרגיעון איני יודעת מה הוא מכיל

לא ברור לי למה הכוונה סרטן בעצמות יש הרבה סוגי סרטן שיכולים להופיע בעצם לחלקם יש פתרונות טובים. האם בוצעה ביופסיה?

אם יש לך תשובת ביופסיה שילחי לי בפקס עם דרך לחזור אליך ואתקשר. אני בכינוס בימים שני שלישי אבל ביום רביעי אראה את הפקס.

שלום דוקטור.
מדברים על השלכות לטווח הקרוב/רחוק של כימותרפיה על הגוף. רציתי לדעת מה הן, מה הנזקים שהכימותרפיה עלולה לגרום לגוף בהמשך החיים?
האם זה תלוי תרופה/סוג סרטן?
אבי חולה בלימפומה מסוג DLBC. בן 59.
תודה לך על זמנך.
רפואה שלמה לכולם!

תופעות הלוואי לטווח הארוך תלויות בסוג הטיפול ובחולה מבחינת גיל ומחלות רקע. אני חושבת שחשוב מאוד שכולכם תדברו עם הרופא המטפל בתום הטיפול על הנושא החשוב הזה כי תופעות הלוואי קובעות את טיב המעקב לטווח ארוך.

שלום רב,
בשבוע שעבר עשיתי בדיקות דם עקב הרגשה של עייפות וירידה בכושר הגופני שחשתי כבר תקופה ארוכה. יש לי המוגלובין 7.4 ופריטין פחות מ-8. כמו כן במשטח מיקרוסקופי נמצאו: ANISOCYTOSIS, HYPOCHROMIA, POIKILOCYTES. יש לציין שאני בת 33, בריאה בדר"כ. מה היית ממליץ לעשות בעקבות התוצאות של בדיקת הדם?

לפנות להמטולוג בקהילה

זקוקה בדחיפות לחוות דעת שניה ,
אודה מאוד לעזרתכם במציאת רופא טוב לחוות דעת שניה לנון הודגקינס לימפומה .
בכל מקום בארץ - פרטי או לא פרטי . 
כל מי שמכיר ויכול לעזור לי .. אנא רשמו לי את השם של הרופא באתר או באימייל - orit456@gmail.com

רשמתי בטעות אימייל לא נכון, האימייל הוא :  oritb456@gmail.com
אודה מאוד לכל מי שיעזור לי...

פרו"פ בן יהודה שלום,

אבי בן 66 אובחן לפני כארבע שנים כחולה DLBCL. בפעם הראשונה קיבל טיפולים כימוטרפיים שיצרו הפוגה קלה במחלה. כיוון שהמחלה חזרה בוצעה לפני כשנה וקצת השתלת מח עצם עצמית. כשמונה חודשים לאחר ההשתלה זוהתה אצלו שלבקת חוגרת שמאז עוד לא עברה והשפעתה ניכרת וממשיך להיות מטופל בכדורים. אתמול התבשרנו על חזרת המחלה בפעם השלישית (בעקבות  pet ct ובדיקות הדם), והרופא מעוניין לבצע השתלת מח עצם מתורם. כיוון שאבי משתעל קשות לא ניתן להתחיל בכימו' מיד ומטופל בינתיים במה שאפשר.  שאלותיי:

א. בהתחשב בגילו של אבי ובשאר הנתונים האם השתלה מתורם היא אכן הטיפול המועדף?
ב. ככלל, מדוע בעצם לא מבצעים את אותו טיפול ראשוני וכל פעם שהמחלה חוזרת חוזרים עליו, ובמקום זה עוברים להליך קשה יותר ומסוכן יותר?
ג. אבי מטופל גם בזפיקס ולדברי הרופא הוא מוריד את הספירה ולכן רוצה להחליף אותו. מה האופציות?

המון תודה!!

א. בהתחשב בגילו של אבי ובשאר הנתונים האם השתלה מתורם היא אכן הטיפול המועדף? אני מתקשה לענות לך עם כל כך מעט פרטים
ב. ככלל, מדוע בעצם לא מבצעים את אותו טיפול ראשוני וכל פעם שהמחלה חוזרת חוזרים עליו, ובמקום זה עוברים להליך קשה יותר ומסוכן יותר? כי יש בו הרבה סיכון ויש טיפולים מאוד יעילים בשלבים הראשוניתם של המחלה
ג. אבי מטופל גם בזפיקס ולדברי הרופא הוא מוריד את הספירה ולכן רוצה להחליף אותו. מה האופציות?בתיאום עם רופא הכבד שמטפל בו

היי פרופ' בן יהודה.
האם התרופה הנ"ל שיכולה לגרום לבעיות בריאות קיימת גם בפרוטוקולים לקראת השתלה עצמית (ESHAP; ICE; I-VEG, BEAM)?
בכתבה על הבחורה שהריאות שלה קרסו נאמר שהיא עברה השתלה עצמית.


תודה

לא
וגם תקראי את מה שכתבתי בשאלות קודמות

אני שמחה על שאלתך כי כשראיתי אתמול את הכתבה בחדשות ליבי נחמץ על כל החולים שטופלו ב-ABVD ובודאי מאוד מבוהלים עכשו.
הסיבוך הריאתי מ-BLEOMYCIN הוא נדיר ביותר. ממאות החולים שאני טיפלתי בהם בפרוטוקול המצויין הזה היתה לי רק חולה אחת שפיתחה סיבוך ריאתי והוא היה סיבוך חולף והיום היא כ-10 שנים אחרי ובריאה לגמרי. הסיבוך הריאתי מבלאומיצין הוא לרוב חריף וקורא תוך כדי טיפול. הוא מחייב שהחולה יגיד לרופא שהוא חש בקוצר נשימה ואז אפשר לתת טיפול בסטרואידים ולהפסיק את הבליאומיצין. יתר על כן הפגיעה הריאתית מבלאומיצין קשורה למינון התרופה ב-6 עד 8 קורסים של ABVD אין כל סיכון לפגיעה ריאתית אלא אם כן יש מישהו רגיש במיוחד וכפי שתיארתי קודם זה נדיר היותר.
לשאלתך לדבי מעקב אחרי טיפול. אין צורך באקו חוזר רוטיני כי הכמות של האדריאמיצין מאוד נמוכה. אנשים שסבלו מפגיעה בלב הם לרוב אנשים שקיבלו גם קרינה. לגבי תפקודי ריאות אני מציעה שתעשי אם את מודאגת. המדובר בבדיקה שאינה חודרנית ואין לה שום תופעות לוואי.