בוקר טוב פרופ' דינה בן יהודה,
הפעם רציתי להתייעץ איתך לגבי שוני בין הטיפולים המקובלים עבור טיפול במקרה של חזרת הלימפומה מסוג הודג''קין.
התייעצתי עם שני רופאים מומחים שונים וכל אחד הציע את אותו הטיפול אך עם שוני אחד.
הטיפול אותו הציעו בשני המקרים הינו טיפול כימותרפי בפרוטקול הצלה קו שני מסוג ESHAP, לאחריו השתלת מח עצמית והקרנות לסיום בסימן שאלה כרגע.
ההבדל או שמומחה אחד הציע לבצע את פרוטקול ESHAP פעם אחת ולאחריו לבצע פט סי.טי כדי לוודא שהמחלה מגיבה היטב לטיפול, ובמידה ועדיין נשארו קליטות לבצע פרוטוקול ESHAP נוסף. המומחה השני הציע לבצע שני פרוטוקולי ESHAP מראש ובסיום שני הטיפולים לבצע פט סי.טי ולוודא שאכן אין קליטות בכל חלקי הגוף.
מדובר בשתי קליטות במדיאסטינום, אחת בבלוטת התימוס בגודל של כשלושה ס"מ והשנייה גם באותו אזור אך קטנה יותר.
אשמח לדעת מה דעתך בעניין זו ואיזו גישה את נוטה להעדיף.
במידה והרופא המטפל ייבחר בגישה הראשונה, אין זה כדאי לבצע פט סי.טי לאחר הסבב השני בתנאי שאכן נגיע אליו?
האם זה לא מיותר לפעול בגישה הראשונה שכן במידה ואחרי סבב ראשון נשארו קליטות יהיה צורך לבצע שוב בדיקת פט סי.טי בסיום הסבב השני ובכך להשתמש בקרינה מיותרת ומסוכנת?
אשמח לשמוע תגובה מפורטת, תודה מראש, אוהד.
שלומית היקרה,מספר ההזרקות לע"ש לצורך טיפול מונע למערכת העצבים תלוי במידת הסיכון לחזרת המחלה שם. למח יש מערכת המגנה עליו מפני חומרים מרעילים. אני קוראים לה "מחסום דם מח". במקרה של לימפומה המחסום הזה מונע כניסת התרופות למח וכך תאי הלימפומה יכולים "להינצל" מפגיעה כשהם בתוך מערכת העצבים. המטוטרקסאט חודר את המחסום כשהוא ניתן לוריד וכשהוא ניתן ישירות לנוזל השידרה על אחת כמה וכמה. אם היה סיכון גבוה בגלל מפושטות מחלתך למעורבות של מערכת העצבים יש מקום למתן הזרקות גם אחרי ההשתלה. עליך להבין שהתרופות שקיבלת בהשתלה כמעט ולא חודרות למח.בהצלחה רבה, אני מקווה שבזאת נרפאת ממחלתךדינה בן יהודה
כבת 90, חולה במיאלומה נפוצה.
1. האם גלובולין הכללי המופיע בבדיקת דם כולל גם את האימונוגלובולין (כדוגמת Igg, Iga, Igm)?
2. האם יכול להיות מצב בו רמת הגלובולין הכללי יורדת ורמת האימונוגלובולין Igg עולה משמעותית, בהשוואה בין בדיקות דם
תודה רבה מראש