שלום רב, אודה למענה לשאלות הבאות, להן לא מצאתי מענה חד משמעי:
1. האם בקריש דם יש גם כדוריות לבנות, או רק כדוריות אדומות וטסיות?2. בטיפול ישיר בטרומבוס חסימתי, באמצעות ממיס מקבוצת UPA או TPA, מה משך הזמן עד המסה מלאה של הקריש?3. האם תכונות תאי הדם בקריש שהומס חוזרות לקדמותן, או יש פגיעה בלתי הפיכה (ואם פגיעה - באיזה מסוגי התאים)? 4. האם התמיסה לניזול הממיס המוצק בטרם השימוש בו יכולה להיות CPD (סודיום ציטראט), במקום הניזול המקובל בתמיסת NaCl (סודיום כלוריד)?
תודה על תשומת הלב והמענה!
גמר חתימה טובה!
יותם.
אני חודש לאחר השתלת מוח עצם מתורם היום נשברו לי 2 צלחות פורצלן על השיש שנפלו מהארון למעלה והתפזרו המון זכוכיות קטנטנות וגדולות לכל עבר ונפצעתי ביד כמה שריטות ונזל דם לאחר ששמתי פלסטר הדם נפסק אני מודאגת כי הבנתי שכל החיסונים נמחקו בהשתלה כולל טטנוס האם זה מסוכן ומה הייתי אמורה לעשות לנסוע למיון בגלל זה? אודה לתשובתך המהירה כי אני מאוד מודאגת
בס"ד
פרופסור יקרה
האם יש טיפול הניתן לAML במבוגרים (דוגמת אימי יפה) ואיננו דרך הווריד או
הפה ,אלא דרך נרות למשל? ושאלה נוספת הבנתי שההתוויה של ההידראה איננה
דווקא לAML ?אם כך האם תרופת הגליבק יכולה להינתן גם AML במבוגרים?
וכן האם קיימות בכלל תרופות ללוקמיה במבוגרים שבגיל אימי שיכולים לרפא?
תודה מקרב לב על תשובותיך ובכלל.
לק"יפרופסור בן יהודה שלום רב!לפני כשנתיים זוהה אצל אימי מחלת המיאלומה הנפוצה.לאחר מכן היא עברה השתלת מח עצם עצמית.ההשתלה לא הצליחה כראוי, ולפני חצי שנה עברה אימי עוד השתלה, מאח שלה.כחודש ימים אחרי ההשתלה, אימי חטפה הרפס בפה שנמשך עד היום, כחמישה חודשים. כאשר נתנו לה בפעם הראשונה טרומבוציטים/טסיות דם גופה התכסה פריחה.( כתוצאה מאלרגיה).לכן מאז ועד היום, לפני כל מתן טרומבוציטים, היא מקבלת סטירואידים כדי למנוע את הפריחה.יש לי 3 שאלות אלייך: 1) האם קיימת תרופה חלופית לסטרואידים על בסיס ביולוגי או משהו דומה? (לא כימי).2) האם קיים טיפול שיכול למנוע את החוסר בטרומבוציטים וטסיות דם מידיי יומיים שלושה? (כרגע היא כל יומיים שלושה מקבלת מנת דם/טרומבוציטים, והדבר מונע ממה לחזור הביתה אל השיגרה, והיא עדיין בבי"ח!)3) האם יש לך המלצה לתזונה מיוחדת שיכולה להשפיע על העליה בטרומבוציטים וטסיות הדם באופן קבוע? תודה מראש, ושנה טובה ומבורכת לך ולכל בית ישראל!
פרופ' היינו אצלך בביקור, אימי בת ה- 74 עם לימפומה, לאחר 3 טיפולי rchop אושפזה עם סיבוכים בשל נויתרופניה, פעמיים טיפול נמרץ. לאחר מכן קיבלה פעמיים מבטרה בלבד ומנסה להישתקם. ב- 7.9 pet ct שהדגים שוב קליטה מוגברת בבלוטות עד 2 ס"מ מעל ומתחת לסרעפת. מאז ביקורנו אצלך היא מתגברת את התזונה עם משקה נותרן המכיל 500 קלוריות, פחית אחת ליום (בקושי רב), מנסה לתגבר פיזיוטרפיה (יצאנו איתה לטיולים קצרים בחוץ ועוד...), אך בימים האחרונים חום שעולה ויורד לסרוגין. לפעמים יומיים בלי חום ואז שוב חום שהגיע עד 38.2 , בלוטת לימפה במפשעה גדלה ל- 3 ס"מ וכואבת, בצוואר יש בלוטות של בערך 1.5 ס"מ, הבלוטות כואבות מידי פעם. המצב הזה מאוד מלחיץ אותה ולדעתי גורם לה לחוסר מוטיבציה וחרדות. היא מרגישה שאין לה כוח ואין לה תאבון. כל עלייה של חום מכניסה אותה לפחד גדול ששוב יאשפזו אותה. ביום שלישי הקרוב מוזמנת למח עצם. שאלתי - האם הבלוטה במפשעה, שגדלה ל- 3 ס"מ והחום לסירוגין, ישנה את הגישה שלנו של להתחזק ולהשתפר במצב השיקומי ואח"כ להמשיך בטיפולים?כוונתי היא - האם יש להקדים ולטפל בכימו בהקדם?בתודה רבה
האם אפשר לשקול מתן פרדניזון להפחתת הבלוטות (וגם להגברת תאבון)?
ראיתי שבפרוטוקול VEEP נותנים 8 ימים 100 מ"ג של פרדניזון, וזה נראה מינון ממש מטורף, האם זה מקובל?
ואיזה חומרים ניתנים בפרוטוקול CEP?
האם הפרוטוקולים אמורים להינתן במינונים המקובלים או מופחתים? כי הרופאה אמרה שאם תיתן לה veep אז הוא ינתן במינון הרגיל ולא מופחת ובעצם שהכימו הנ"ל הוא פחות אגרסיבי כשלעצמו.
מודה מאוד