שלום רב,
לפני כעשרה חודשים התגלה אצלי מלטומה בקיבה, בבדיקת גסטרוסקופיה עיוורת ואקראית. לא ראו כלום בבדיקת הגסטרו אך נלקחה דגימה עיוורת לביופסיה.
Extranodal Marginal Zone Lymphoma of MALT
הביופסיה נלקחה עקב כך שלפני מספר שנים התגלה לי מחסור בברזל. בזמנו, לאחר בדיקות גסטרוסקופיה, קולנוסקופיה וקפסולה ללא ממצאים מיוחדים, התבקשתי לבצע בדיקה נוספת לאחר מספר שנים וכך עשיתי.
בתיאור הביופסיה נכתב: תסנין לימפואידי כבד במוקוזת הכיבה עם חדירה לשכבת השריר של הרירית.
בשלב זה ביצעו PCR ובדיקות נוספות עם התוצאות הבאות:
קולונליות של תאי B עם IGH Rearangement.
בדיקת FISH הראתה שאין טרנסלוקציה של הגן MALT1.
KI67 פחות מ-5%.
בדיקות דם מקיפות תקינות.
בוצע PET-CT ללא ממצאים. אין מחלה פעילה.
אין עדות ל-HP.
בנוסף, אין לי סימפטומים כלשהם.
ביצעתי טיפול כנגד HP, ליתר ביטחון, ולאחר כחודשיים לקחו ביופסיה שוב. בביופסיה לא היה שום הבדל ביחס לפעם הקודמת והמלטומה נשארה.
בנוסף, הרופא ביקש שאבדק ע"י רופא אא"ג כדי לשלול מקומות נוספים של מלטומה.
בשלב זה, הרופא המטפל המליץ לבצע טיפול בקרינה מקומית..
הבנתי שמחלה זו מתפתחת בצורה איטית מאוד.
מה אומרים המחקרים לגבי מקרים מסוג זה? מהם הסיכויים שהמחלה לא תמשיך להתפתח לעוד שנים רבות?
רציתי לשאול האם לגיטימי, מבחינה רפואית, לנהוג במקרה זה בשיטה של מעקב Watch and Wait ולטפל רק כאשר יתברר שהמחלה ממשיכה להתפתח.