סבתא שלי, בת 83, אובחנה בחודשים האחרונים עם החמרה של מיאלומה שהיתה במצב smoldering וזוהתה בינואר כ-multiple myeloma. מאז החלה בטיפול במשלב VMP בסורוקה. תפקודי הכליה והסידן שלה ברמות תקינות. סובלת מסכרת עם HBA1C 7.1%. אין פגיעה בשלד בשלב זה.
מאז תחילת הטיפולים פיתחה חוסר תאבון, בחילות, נימול ברגליים ובידיים, ומצב ירוד כללי (דיכאון, חולשה, בילבול), עצירות והיפונתרמיה (116). קיבלה בחודשיים האחרונים עירויי מלחים בשני אישפוזים שונים ובכל פעם שהיא משוחררת הביתה רמות המלחים יורדות שוב מתחת למינימום (בהקשר זה ההמטולוג שלה אמר לה לשתות 2 ליטר נוזלים ביום עם תוספת מלח, ואילו רופא המשפחה אמר להגביל שתיה בצורה משמעותית). בסיכומי האישפוז מעריכים הרופאים כי ההיפונתרמיה נובעת מ-SIADH.
האם ההיפונתרמיה עשויה להיגרם מהתרופות או מהמחלה? האם המצב הירוד שלה קשור בטיפולים או ב-SIADH? והאם ניתן לטפל ב-SIADH במקביל לטיפול במחלה הממאירה?
בשלב זה הרופא המטפל שלה לא מביע אמפתיה למצבה, והיא חושבת להפסיק את הטיפולים לגמרי. כאמור, המצב הירוד החל רק לאחר תחילת הטיפולים.