פורום ממאירויות המטולוגיות

אבי בן 73, סובל מבעיות לב, סוכרת חריפה המוחמרת מאוד עם סטרואידים, עובר טיפול המטולוגי כימותרפי  חמישי לאחר ששלוש nחזורים מסוג CHOP נכשלו, היה עוד נסיון בפרוטוקול מסוג  rice באשפוז,  כמעט גרם להתקף לב אבל אבי עמד בו, (כולל קארדיולוג).

אבי עובר עוד מחזור מחולק ל-2 של פרוטוקול GDC כאשר כל אחד משני המחזורים הסתיים רע מאוד מבחינת מצב הלב של אבי, היום הוא לקראת המחזור השלישי ויש לו ידיעה מוחלטת שלא יוכל לעמוד בזה גם בגלל שאין לו עם מי להתייעץ (יש לו רופא נפלא, בעל יידע עצום ואישיות מדהימה אבל הרופא הזה עסוק מאוד) בנסיבות העומס, אבי לא מקבל  הוראות מדוייקות גבי חלקו בטיפול (תרופות מינונים וכו) , גם רוקחים טועים, והרוקח רשם לאבי מינון שלו לקח אותו אז הפניה הזו היתה מיותרת, וגם סדר ההתנהלות במחלקת היום הוא קשה ביותר עבור אדם כמו אבי, הוא מגיע בעשר או שעה יותר מאוחר לאשפוז יום מכיוון שכביש היציאה מאיזור מגורנו חסום עד שעה 10,  כשהוא מגיע למחלקת יום, הוא מחכה בין שעה לשלוש שעת למתן דם לבדיקה, וזמן דומה לראות את הרופא שהוא רופא עמוס ביותר, ואז הוא מופנה לטיפול וצריך לחכות כשעתיים (כמו שאירע באחרונה),  עד לקבלת החומר מבית המרקחת, ואז - אחרי שעות רבות של המתנה כשאבי כבר מותש,  -  והיום כבר במצב מתקדם ומתקרב לקיצו הצוות שמטפל עושה "התאמות זרימה" בכל הנוזלים, שבעירוייים, כדי לסיים את הטיפול המורכב ורב הנוזלים עד לשעת הסגירה של מחלקת  היום,  וההמתנות פלוס חריגה מהפרוטוקול  מסכן ממש את חייו של אבי, אני נוכחת בכל חלקי האירועים דלעיל רואה את אבי מתפתל משך שעות, נושך את שפתיו ומחכה לסיום. בטיפול האחרון  - לאור מה שקרה לאבי בטיפול שקדם לזה, עם הסיום - היתה שעת סגירת המחלקה ומעבר לכך,  כמעט איבד אבי את הכרתו כי היינו צריכים לתור אחרי מונית כשליבו במצב טכיקארדי, בטיפול האחרון  לאחר שעברה שעת הסגירה וכל הנוזלים כבר הואצו למקסימום  ואבי היה, בכי רע, חלש, תשוש, הפרעות קצב קשות, דופק מהיר מאוד כאבים בחזה וקוצר נשימה כדי לאפשר סגירת המחלקה הופנה אבי למחלקה ההמטולוגית להשגחה והפונה לד"ר מסויים שהיה אמור לראות את אבי,  כדי להיות בהשגחה של רופא שבסופו של דבר לא הופיע לראות את אבי כשם שלא הופיע בנסיבות שוהזמן במשבר קשה מהטיפול הקודם, כשאבי קיבל  תופעה קרובה למה שנראה כהתקף לב מחמת התווכצויות קשות מאוד שאילצו להפסיק את הטיפול וגם שם היתה התאמה של מהירות הזרימה שלא לפי הפרוטוקול אלא מטעמי שעת סגירה, אותו רופא הוזעק מהחמחלקה אך לא הופיע ואיך שהוא לאחר טיפול מסור של אחות ועובד מחקר מקרי שהזדמן למקום נחלץ אבי בשן ועין, בקושי התגלגלנו משם.  פרופ' דינה היקרה, אני מספרת לך כאן אחוז אחד מן התלאות שעובר אבי בטיפול, אני עצמי עדה להן, ועכשיו אני במצוקה ממשית כי למרות התקדמות מדהימה בטיפול עצמו הגידול קטן מאוד, אבי גמר אומר שלא להמשיך בטיפול למרות שהתוצאות החמורות ידועות, אבי מסביר לי כי זה לא משנה לו אם ימות מהגידול או מהסבל הקשה והסכנות להתקף המלוות את הטיפולים עצמם שנעשים בלחץ זמנים שאינו מתאים כאן,  כאשר פרוטוקול - על מדעי - נדחס ללוחות הזמנים  ולדרך ההמתנות והתורים שאיננה יכולה לגזור גזירה שווה על כל החולים והמטופלים, כי המחלקה הזו עוסקת בחיי אדם ובטיפולים מורכבים, לכל יתר החולים ככל שאני רואה יש רופא מטפל שמופיע גם בזמן הטיפולים עצמם ומבקר שהכל הולך כשורה ואילו אבי נאלץ לקבל מחסדיהם של רופאים מזדמנים המגיעים לראות לעתים את הטיפול שניתן למטופלים שבאחריותם

 פרופ' בן-יהודה היקרה, - תודה על תגובתך המיידית -שוב, עוררה בי פליאה מרובה והערכה העובדה שאת ממש זוכרת כל חולה וחולה, מודעת בכל עת, לכל מצב, עד לפרטי הפרטים - אכן את יודעת במי המדובר, זה היום ה-12 מאז הטיפול האחרון, שאני שרוי במצוקה נוראה, אינני רוצה להטרידך בשעה זו  21:00 שבה קראתי בתודה את תגובתך, אתקשר אלייך מחר בשעות עבודת המחלקה, ואבצע כל הוראה שלך

ושוב, אלף תודות 

 אבי בן 73 אובחן בלימפומה בשקד השמאלי שגדל מאוד, חלק מהשקד הוצא בניתוח ואובחן כלוקה בלימפומה לארג' בי סאל נאן הודגקין

 

הוא הופנה למחלקתה לאשפוז יום המטולוגי ועבר שני טיפולי כימו ששיפרו מאוד את מצב והקטינו את השקד שגדל. וגם דרכי הנשימה באף שנסתמו תחילה, נפתחו.

 

בטיפול הראשון קיבל אבי טיפול בסטרואידים, במינון מתון, ואילו בטיפול השני קיבל פרדניזון במינון של 100 מ"ג ליום למשך ארבעה ימים.

 

הן בטיפול הראשון והן בשני סבל אבי משיבוש חמור בפעולת מעיים למעשה היעדר פעילות עם כאב בבטן התחתונה באירע ככל שאבי אכל ולא הפיק מאומה,

 

בטיפול הראשון היתה הפסקת פעולת מעיניים למשך חמשה ימים רצופים, ולאחר ולמן הטיפול השני הפסקה של כ-12 ימים נעשה נסיון לסייע לאבי על ידי אחות במח' לטיפול יום במתן משלשלים וזה לא צלח.

 

כתוצאה מן המצב הזה בו השתבש מערך הפעילות המעיים ומאחר ובכל פעם שאני אוכל משהו הוא מייד מקבל כאבים בבטן, אז הוא מצמצם באכילה, והולך ונעשה יורד מיום ליום ואין בטחון שיוכל לגשת לטיפול הכימו השלישי, האם ייתכן שאין פתרון רפואי לבעיה הזו??? - אנא תשובה דחופה -אני חושדת במינונים גדולים של פרדניזון הם המחוללים את הבעיה אבל איני בטוחה.